טיולים לצד הצפון מערבי של קפריסין העיירה מורפו Morphou
העיירה מורפו במחוז ניקוסיה היא עיירה בצפון-מערב קפריסין, זהו המרכז הניהולי של מחוז גוזליורט בצפון קפריסין.
היא אחת משתי עיירות כפריות ששימשו ערי מחוז בתקופה הבריטית. הייתה בה קהילה קפריסאית יוונית לפני הפלישה התורכית בשנת 1974 לקפריסין שגורשה לדרום קפריסין. העיר מאוכלסת כיום על ידי קפריסאים טורקים.
היא אחת משתי עיירות כפריות ששימשו ערי מחוז בתקופה הבריטית. הייתה בה קהילה קפריסאית יוונית לפני הפלישה התורכית בשנת 1974 לקפריסין שגורשה לדרום קפריסין. העיר מאוכלסת כיום על ידי קפריסאים טורקים.
האנדרטה הסמלית הכתומה במרכז מורפו, מייצגת את תעשיית ההדרים של העיירה
עם 18,000 תושבים, העיר מפורסמת בתפוחים, ירקות, פרי הדר ומלונים. חלק גדול מפירות הדר מיוצאים והשאר הופכים למיץ פירות ומשומרים לצריכה וייצוא. . מורפו מפורסמת גם בזכות פסטיבל פרי ההדר השנתי שהוא אירוע מרכזי שנמשך במשך שבועיים.
עם 18,000 תושבים, העיר מפורסמת בתפוחים, ירקות, פרי הדר ומלונים. חלק גדול מפירות הדר מיוצאים והשאר הופכים למיץ פירות ומשומרים לצריכה וייצוא. . מורפו מפורסמת גם בזכות פסטיבל פרי ההדר השנתי שהוא אירוע מרכזי שנמשך במשך שבועיים.
מורפו הוקמה על ידי ספרטנים שהביאו עימם את עבודת הפולחן לאפרודיטה. בימי הביניים כונתה העיר מורפו גם תיאומורפו. אזור מורפו גידל יותר ממחצית מפירות הדרים בקפריסין. במאות ה -16 וה -17, בתקופה העות'מאנית, מורפו היתה מפורסמת גם בייצוא פשתן.
בין 1907 ל -1948 הייתה מורפו אחת התחנות הבולטות של הרכבת הממשלתית בקפריסין.
בעקבות "חג המולד העקוב מדם", שנקרא "חג המולד העקוב מדם", ינואר 1964 ברחו מרבית תושבי העיירה , ורקשליש נותר. כתוצאה מהפלישה הטורקית לקפריסין בשנת 1974 כל הקפריסאים היוונים של מורפו ברחו לדרום האי, ומורפו אוכלסה על ידי קפריסאים טורקים עקורים מהדרום. אנשים אלה הגיעו מכפרים שונים במחוז פאפוס ומהעיירה פאפוס, אם כי היו כאלה שהגיעו מלימסול ומהכפרים שסביבה. זה הפך את מורפו לעיירת פליטים.
החקלאות במורפו צפויה לגדול באמצעות השקיה בעזרת קו צינור המים המתוכנן מטורקיה.
בשנת 2005, האוניברסיטה הטכנית במזרח התיכון, פתחה את קמפוס צפון קפריסין שלה במורפו, בשיתוף ממשלות טורקיה וקפריסין משנת 2000.
בשנת 2016 הוקמה אוניברסיטה אחרת בשם אוניברסיטת קפריסין לבריאות ומדעי החברה כאוניברסיטה פרטית במרכז מורפו .
העיירה ידועה בפסטיבל Morphou Orange השנתי, שמאורגן על ידי העירייה מאז 1977. בפסטיבל זמרים ולהקות מקומיות וטורקיות, מופעי מחול מודרניים ולטיניים, הצגות, מופעי אופנה, מופעי מוסיקה ומסורת ריקודים מקומית, תחרויות ספורט במספר תחומים כולל כדורגל ומוצגים אקרובטיים. יחד עם הפסטיבל, העיר מארחת מדי שנה טורניר גולף פתוח.
בעיירה ישנם שני מוזיאונים: מוזיאון אייקון בכנסיית סנט מאמאס, ומוזיאון תולדות מורפו להיסטוריה של טבע וארכיאולוגיה. האחרון מאכלס כמה דוגמאות של מינים מקומיין שחיו בקפריסין בתקופות שונות וכן עתיקות מהתקופה הניאוליתית ועד התקופה הביזנטית. כנסיית סנט מאמאס מארחת עדיין מדי שנה המוני קפריסאיים מהדרם. בנדבולייה (השוק הסגור) הוא מרכז מסחרי חשוב ונבנה בשנות השלושים בארכיטקטורה הקולוניאלית הבריטית.
העירייה מנהלת גם את תיאטרון העיר מורפו, קבוצה תיאטרלית שמעלה הצגות באופן קבוע . ימי תיאטרון מורפו מאורגנים מדי שנה בהשתתפות תיאטרון העיר ותיאטראות אחרים מצפון קפריסין וטורקיה.
כנסיית סנט מאמס
היא מכיל אחת מהכנסיות הרבות במדינה המוקדשות לסנט מאמאס, אשר נהוג להאמין כי הוא חי כנזיר במערה ליד מורפו. על פי האגדה המקומית, הוא היה נזיר שחי בנסיבות לא טובות וכאשר הרשויות ניסו למסות אותו, הוא התחמק מהם. חיילים נשלחו ותפסו אותו אך בדרך חזרה לעיר הוא ראה אריה תוקף כבש, נמלט מהחיילים, הציל את הכבש, קפץ על גבו של האריה ובדרך זו הגיע לעיר. גבורתו זיכתה אותו בפטור ממס, ומכאן התכונה המסורתית שלו.
הכנסייה היא עכשיו מוזיאון אייקונים.
היא מכיל אחת מהכנסיות הרבות במדינה המוקדשות לסנט מאמאס, אשר נהוג להאמין כי הוא חי כנזיר במערה ליד מורפו. על פי האגדה המקומית, הוא היה נזיר שחי בנסיבות לא טובות וכאשר הרשויות ניסו למסות אותו, הוא התחמק מהם. חיילים נשלחו ותפסו אותו אך בדרך חזרה לעיר הוא ראה אריה תוקף כבש, נמלט מהחיילים, הציל את הכבש, קפץ על גבו של האריה ובדרך זו הגיע לעיר. גבורתו זיכתה אותו בפטור ממס, ומכאן התכונה המסורתית שלו.
הכנסייה היא עכשיו מוזיאון אייקונים.
במורפו אקלים ים תיכוני גבולי / אקלים צחיח למחצה כמו שאר האי בו הקיצים חמים ויבשים, והחורפים קרירים ורטובים.
