המטיילים ברחבי קפריסין סביר שיתקלו בכדי החרס המסורתיים הגדולים של קפריסין. Old traditional jar of cyprus

המטיילים ברחבי קפריסין סביר שיתקלו בכדי החרס המסורתיים הגדולים של קפריסין.
Old traditional jar of cyprus

הם מוצבים לקישוט בחצרות בתים, גינות ציבוריות, מבני ציבור ואתרי תיירות. בעבר הם שימשו לאחסון מים, יין, שמן זית, גרעינים וזיתים.
ייצורם היה קשה וגזל זמן רב ולכן הייצור שלהם הופסק בראשית שנות ה -70.
הכדים הללו גדולים והם יוצרו במקום השימוש בהם בעיקר על ידי גברים. חומר הגלם בו השתמשו הגיע מהאזורים הסמוכים לכפר. כשייצרו את הכד בכפרים אחרים, נשא קונה הכד את האדמה לייצורו מהמחצבה לכפרו. העברת האדמה נעשתה על ידי אנשי הקונה, שכונו "chomatarides" (choma = אדמה). בחודשי האביב והקיץ הגיע יצרן הכדים לכפר הקונה במטרה לייצר את הכד. הכנת חומר הגלם זהה לזו של כלי חרס אחרים.

ייצור הכד נמשך כחודש ימים, תלוי בגודל שלהם. יצרן הכדים הייה לוקח חתיכת חימר במשקל 3-4 קילו כדי ליצור את החלק הראשון של הכד, ואת בסיסו. היה צריך להיות מספיק עבה כדי לשאת את שאר משקל הכד. כל יום היה מכין ומצרף טבעת חדשה, כלומר הכין גליל עשוי חימר וצרף אותו מעל הגליל הקודם הקודם כך עיצב את צורת הכד. היה צורך כי הטבעת החדשה תשאר לחה עד למחרת ולכן כיסהאת הטבעת בעלים מהעץ. לאחר מכן יצרן הכדים היה מכין גליל חרס חדש ועבה ומדביק אותו באופן שווה על שפתי הטבעת מהיום הקודם. תהליך זה נמשך 4-6 שבועות, תלוי בגודל הכד. לאחר מכן החל תהליך הייבוש,שנמשך כ 10-15 יום.
רבים מהכדים נושאים את שם היצרן ואת תאריך הייצור.
לאחר הייבוש מתחיל תהליך אפיית הכד בחום שהתרחש בכבשן גדול ומיוחד שהכיל מספר כדים, תלוי בגודל שלהן.
הכדים נאפו בכבשן מחומם משריפת עצים. ראשית, הכדים הגדולים נכנסו לכבשן ולאחר מכן הקטנים יותר. האש הובערה בתא התחתון וחום עבר דרך החורים ברצפה למפלס העליון. האפייה נמשכה 10 עד 12 שעות, תלוי בגודל הכדים. בתחילה, הכבשן מחומם מראש ובהדרגה החום מתחזק. שריפת הכדים נעשית באופן חוויתי על ידי קדרים מומחים. כאשר מסתיים מחזור השריפה טמפרטורת הכבשן מופחתת, כלומר לאחר 10 עד 12 שעות, הכדים מוכנים לשימוש.