קפריסין, טיולים מודרכים בכפרים במחוז לימסול, הכפר פאסולה.
Fasoula village, Limassol district
Fasoula village, Limassol district
הכפר פאסולה Fasoula ממוקם באזור הכפר לימסול, במרחק של כ -7 קילומטרים צפונית לעיר לימסול.
הסביבה הטבעית של הכפר היא באמת ייחודית, ובמהלך האביב העמק הירוק עם עצי השקדים הפורחים ושתילים שופעים יוצרים מראה מרהיב.
הסביבה הטבעית של הכפר היא באמת ייחודית, ובמהלך האביב העמק הירוק עם עצי השקדים הפורחים ושתילים שופעים יוצרים מראה מרהיב.
לכפר יש הרבה מה להציע למבקרים בו. הקהילה המקומית מגדלת עצי חרוב, עצי שקד, עצי זית, ועצי הדר. לפיכך, הוא נשאר ירוק בכל עונה. החלקים המרכזיים של הכפר מעוטרים בפסלים מעניינים שיצר פיליפוס יפנא, פליט מפמגוסטה, שמתגורר בפאסולה, שם הקים מוזיאון פיסול מדהים.
הכפר מתוארך לתקופת ימי הביניים, ומסומן על גבי מפות ישנות בשל פאסולה. עם זאת, האזור מיושב מאז ימי קדם. למעשה, קיים מקדש המוקדש לזאוס על גבעה הנקראת קסטרוס, במרחק של כ 800 מטר דרומית מערבית לכפר. גבעה זו ידועה כיום בשם 'Moutti tou Dkia' (פסגת זאוס), ותפקדה בעבר כמבצר טבעי. על גבעה זו נמצאו 10 כתובות חרוטות על בסיס פסלים שהוקדשו לזאוס, מהמאה השנייה.
והצביעו על כך שהאזור היה אחד מקדשי העבודה זרה. משערים גם כי היישוב היה תחת שלטונה של ממלכת אמאתונטה העתיקה.
והצביעו על כך שהאזור היה אחד מקדשי העבודה זרה. משערים גם כי היישוב היה תחת שלטונה של ממלכת אמאתונטה העתיקה.
לאחר שנת 1964, כתוצאה מהפרעות הדו קהילתיות בעקבות המרד הטורקי קפריסאי, נטשו תושבי פאסולה הטורקית קפריסאית את כפרם ועברו לכפרים התורכיים קפריסיים הסמוכים, זאת בהתאם להוראות אנקרה להקמת כיסים טורקים חזקים באי. וכך בשנת 1973 כללו תושבי פאסולה 325 יוונים קפריסאים, אשר ירדו ל 319 בשנת 1982. כיום תושבי הקהילה מסתכמים ב -400 נפש.
מקור שמו של הכפר לא ידוע. ישנן גרסאות שונות באשר לאטימולוגיה של השם, שהשכיחות בהן היא כדלקמן:
1. על פי המסורת, הכפר לקח את שמו מהמתנחל הראשון שלו, נזיר בשם פאסולאס.
2. יש אנשים שמאמינים שהשם נגזר מהשעועית שטופחה בעבר באזור, אם כי זה בשום אופן לא בטוח
3. גרסה אחרת, הנחשבת לסבירה ביותר, קובעת שהכפר לקח את שמו מהמילה הפרנקית 'פאסולה', שפירושה מגל, כלי הקציר הידוע. מכיוון שזרעה וקציר היו העיסוק העיקרי של תושבי הכפר, ייתכן שזו הגרסה הסבירה ביותר למקור שמו של הכפר.
כנסיית הולדתה של מרים הבתולה:
כנסיית הולדתה של מרים הבתולה נמצאת בלב הכפר והיא הכנסייה הראשית של הקהילה. בתוך הכפר היא ידועה גם ככנסיית 'Panagia Chryseleousis. בניית הכנסייה החלה בראשית המאה העשרים והושלמה, על פי הכתובת שלה, בשנת 1920.
כנסיית הולדתה של מרים הבתולה נמצאת בלב הכפר והיא הכנסייה הראשית של הקהילה. בתוך הכפר היא ידועה גם ככנסיית 'Panagia Chryseleousis. בניית הכנסייה החלה בראשית המאה העשרים והושלמה, על פי הכתובת שלה, בשנת 1920.
הקפלה של הקדושים ריגינוס ואורסטיס:
בכניסה לכפר, בקצהו הדרומי, ניצבת הקפלה של הקדושים ריגינוס ואורסטיס. הקפלה נבנתה לאחרונה למדי, לקראת סוף המאה העשרים. על פי המסורת, הקדושים ריגינוס ואורסטיס ביקרו באי כדי ללמד אתמהמקומיים את הנצרות. תושבי האי האלילים עצרו את הקדושים ועינו אותם וערפו אותם. הנוצרים שהיו עדים למות הקדושים של הקדושים אספו בחשאי את השרידים הקדושים וקברו אותם באי.
קבר סנט ריגינוס ממוקם בפאסולה, בסמוך לקפלה של הקדושים ריגינוס ואורסטיס.
בכניסה לכפר, בקצהו הדרומי, ניצבת הקפלה של הקדושים ריגינוס ואורסטיס. הקפלה נבנתה לאחרונה למדי, לקראת סוף המאה העשרים. על פי המסורת, הקדושים ריגינוס ואורסטיס ביקרו באי כדי ללמד אתמהמקומיים את הנצרות. תושבי האי האלילים עצרו את הקדושים ועינו אותם וערפו אותם. הנוצרים שהיו עדים למות הקדושים של הקדושים אספו בחשאי את השרידים הקדושים וקברו אותם באי.
קבר סנט ריגינוס ממוקם בפאסולה, בסמוך לקפלה של הקדושים ריגינוס ואורסטיס.
הקפלה של סנט ג'ורג' בצפון מזרח הכפר:
תמצאו את הקפלה הנטושה של סנט ג'ורג'. מהקפלה הבנויה מאבן מקומית ששכנו בעבר נזירים, נותרו רק הקירות החיצוניים, אם כי הנאמנים באמת מבטיחים שתמיד יהיה נר בוער מול אייקונו של סנט ג'ורג'.
תמצאו את הקפלה הנטושה של סנט ג'ורג'. מהקפלה הבנויה מאבן מקומית ששכנו בעבר נזירים, נותרו רק הקירות החיצוניים, אם כי הנאמנים באמת מבטיחים שתמיד יהיה נר בוער מול אייקונו של סנט ג'ורג'.
קפלה של מרינה הקדושה:
הקפלה של מרינה הקדושה נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. היא בנוה מאבן מקומית, וכוללת גג רעפים. ראוי גם לציין כי הקפלה של סנט מרינה שיכנה גם את בית הספר הכפרי הראשון, בשנות הארבעים - 1960.
הקפלה של מרינה הקדושה נמצאת בחלק הצפוני של הכפר. היא בנוה מאבן מקומית, וכוללת גג רעפים. ראוי גם לציין כי הקפלה של סנט מרינה שיכנה גם את בית הספר הכפרי הראשון, בשנות הארבעים - 1960.
במרכז הכפר, בסמוך למשרדי מועצת הקהילה והכיכר המרכזית, יצרו חללים מיוחדים לשימוש בתערוכות המשמרות את ההיסטוריה והמסורת של הכפר.
מוזיאון חקלאי:
העיסוק העיקרי של תושבי הכפר בעבר היתה חקלאות. במוזיאון זה מוצגים כלים המשמשים את התושבים לקצור חיטה, לקטיף זיתים וחרובים, ולחרוש שדות, וכן חומר מצולם המתאר את תושבי הכפר המבצעים את העיסוקים הללו.
העיסוק העיקרי של תושבי הכפר בעבר היתה חקלאות. במוזיאון זה מוצגים כלים המשמשים את התושבים לקצור חיטה, לקטיף זיתים וחרובים, ולחרוש שדות, וכן חומר מצולם המתאר את תושבי הכפר המבצעים את העיסוקים הללו.
בית הבד:
בית הבד המשוחזר, עם מיכל האבן הגדול והאבן הכבישה העגולה והכבדה שהסתובבה בעזרת ידית עץ שנמשכה על ידי בהמה, נשמר היום כפי שהיה פעם, ירושה של תקופה בה התפרנסו תושבי הכפר מייצור שמן זית.
בית הבד המשוחזר, עם מיכל האבן הגדול והאבן הכבישה העגולה והכבדה שהסתובבה בעזרת ידית עץ שנמשכה על ידי בהמה, נשמר היום כפי שהיה פעם, ירושה של תקופה בה התפרנסו תושבי הכפר מייצור שמן זית.
מוזיאון חרובים:
חרובים נהגו לספק הכנסה משמעותית לתושבי הכפר בעבר. לאחר קציר החרובים, התוצרת תישאר בחצר הכנסייה עד שהיא תועבר למחסנים לייבוש בשמש. בסמוך לכנסיה כיום ניתן למצוא תערוכות למסורת זו.
חרובים נהגו לספק הכנסה משמעותית לתושבי הכפר בעבר. לאחר קציר החרובים, התוצרת תישאר בחצר הכנסייה עד שהיא תועבר למחסנים לייבוש בשמש. בסמוך לכנסיה כיום ניתן למצוא תערוכות למסורת זו.
מוזיאון פולקלור:
אחד מבתי הכפר העתיקים הבנויים מאבן, ששוחזרו לצורתו המקורית, וכולל ריהוט ועיצוב זהים שנמצאו בבית קפריסאי טיפוסי של המאה הקודמת, מכיל כיום את מוזיאון הפולקלור של הכפר.
אחד מבתי הכפר העתיקים הבנויים מאבן, ששוחזרו לצורתו המקורית, וכולל ריהוט ועיצוב זהים שנמצאו בבית קפריסאי טיפוסי של המאה הקודמת, מכיל כיום את מוזיאון הפולקלור של הכפר.
מוזיאון הפיסול של פיליפוס יאפאני:
מוזיאון הפיסול של פיליפוס יאפאני ממוקם בשדה אדמה גדול מדרום מערב לכפר, וכולל שדה 'מפוזר' עם עבודות של הפסל, האמפיתיאטרון 'סלמיס הקטן' המארח אירועי תרבות, וקן האמנויות , חלל תצוגה עכשווי של 220 מ"ר, עם מגוון עשיר של תערוכות וכן חללי כנסים ואירועים.
מוזיאון הפיסול של פיליפוס יאפאני ממוקם בשדה אדמה גדול מדרום מערב לכפר, וכולל שדה 'מפוזר' עם עבודות של הפסל, האמפיתיאטרון 'סלמיס הקטן' המארח אירועי תרבות, וקן האמנויות , חלל תצוגה עכשווי של 220 מ"ר, עם מגוון עשיר של תערוכות וכן חללי כנסים ואירועים.
אנדרטאות:
במרכז הכפר ניתן למצוא פסלי ברונזה של חללי השוטרים ייאנאקיס אירופורוס ווניוס ספניאס, שאיבדו את חייהם בשנת 1963 (במהלך המהומות הדו-קהילתיות) ובשנת 1974 (במהלך הפלישה הטורקית).
במרכז הכפר ניתן למצוא פסלי ברונזה של חללי השוטרים ייאנאקיס אירופורוס ווניוס ספניאס, שאיבדו את חייהם בשנת 1963 (במהלך המהומות הדו-קהילתיות) ובשנת 1974 (במהלך הפלישה הטורקית).
דרומית מערבית לכפר, רק כמה מטרים ממוזיאון הפיסול Philippos Yiapanis, יש נקודת תצפית ממנה ניתן להביט על הגבעות והמורדות העוברים בין הכפר לעיר לימסול. מוקף שיחים ועצים נמוכים, שיחי עשב עונתיות ומרחבים של אדמה הניתנת לעיבוד, המקום הזה הוא אידיאלי לכל מי שאוהב המלטויות קצרות לאזור הכפרי, ומציעות מנוחה עם נוף שמגיע עד הים.
ישנן אפשרויות שונות לסעודה וקפה או שתייה בסביבה הציורית של הכפר, בטברנות או בתי קפה מסורתיים. ממש בסמוך לכיכר המרכזית, 'סטואה אריסטוטלוס' מברך את אורחו משעות הבוקר המוקדמות לקפה, בזמן שהוא ממשיך עד שעה מאוחרת עם תפריט של מעדנים מקומיים. כמה מטרים משם, טברנה Areti הוא אחד המטבחים הפופולריים והמסורתיים בלימסול.
בערך שמונה מאות מטרים דרומית מערבית למרכז הכפר נמצא אזור קסטרו, אזור בעל ערך ארכיאולוגי משמעותי המרמז על קיומו של היישוב מאז ימי קדם.
בראש האזור נמצא מקדש המוקדש לזאוס לבראניו. Labrys לפי Plutarch פירושו גרזן כפול ושווה ערך לכינוי הרעם. בראש האזור, הנושא את השם "Moutis tou Di" או אחר כך "פסגת זאוס", נמצאו עשר כתובות, שנחרטו על בסיס הפסלים והיו מחווה לזאוס הלבראניו. הכתובות מתוארכות למאה השנייה לספירה של התקופה הרומית ונראה כי מקדש פאסולה היה אחד השרידים האליליים האחרונים של קפריסין, לפני שהחל התפשטות הנצרות. מקדש זאוס היה במיקום בולט ומיקומו הגיאוגרפי סיפק ביצור טבעי מצוין. הממצאים הארכיאולוגיים מאזור פאסולה נשמרים במוזיאון הארכיאולוגי של לימסול.
לטענת המלומד גוניס באותה העת במצודת פאסולה הייתה מצודה רומית, אך דבר שלא אושר. עם זאת, ההערכה היא כי מאוחר יותר במהלך ימי הביניים, הייתה באזור טירה או מגדל שהיו שייכים לאציל פיאודלי ומשם לקח לכאורה את שם המקום "טירה".
נראה כי פאסולה, על פי חוקרים, התקיימה כהתנחלות הרבה לפני התקופה הרומית וזה מבוסס על קרבתה לממלכה העשירה אמאתוס, שם ככל הנראה היה נתון לה מנהלתית בה.
