טיולים מודרכים בעברית בצפון קפריסין, מסגד הלה סולטן. Hala Sultan mosque, Nicosia, north Cyprus

טיולים מודרכים בעברית בצפון קפריסין, מסגד הלה סולטן.
Hala Sultan mosque, Nicosia, north Cyprus

הקונפליקט הפנימי של הקפריסאים הטורקיים גובר עם עליית השפעת האיסלאם בצפון קפריסין שגורם לפיצול בתוך האוכלוסייה המקומית.

בגובה של יותר מ -60 מטר, ארבעת הצריחים החרוטים של מגדל המסגד הלה סולטן Hala Sult משקיפים על מישור מסוריה בחלק הצפוני קפריסאי הטורקי של קפריסין המפולגת לשתי קהילות אתניות.

המבנה המרשים, ממומן על ידי טורקיה. היוזמים מאמינים כי הוא המסגד הגדול ביותר במזרח הים התיכון, המסגד מכיל עד -3,000 מתפללים מתחת לכיפותיו האדירות. הוא נקרא על שם אום חראם, שלדברי האגדה היתה קרובת משפחתו של הנביא מוחמד ונפטרה בקפריסין לאחר שנפלה מהפרד שלה במהלך פלישה צבאית מוסלמית במאה ה- 7 לקפריסין.

אולם בניית המסגד הענק הפכה לסמלית בשל פחדים בידי כמה קפריסאים טורקיים כי התחייה של האמונה האסלאמית היא תקיפה ישירה על אורח חייהם החילוני הממושך שלהם באי, ואמצעי בידי טורקיה שיכולה להמשיך להרחיב ולבצר את דרכה בשליטה על כל היבטי הקהילה שלהם, המונה 270,000 איש.

מנהיגים דתיים ורשויות חינוך בצפון מתמודדים עם דיבורים כמו התערבות, פחד חסר שחר בקרב מיעוטים חילוניים לחלוטין. הם מתעקשים שמה שקורה זה שיחזור האיסלאם בליבת הזהות הקולקטיבית של טורקיה, כפי שהיה במשך מאות שנים.

שמאלנים טורקים קפריסאים התנגדו זה מכבר לדרכיהם הרבות והקשרים של טורקיה עם קפריסאים טורקיים, במיוחד לאחר שהאי התפצל בשנת 1974 כשפלשה טורקיה בעקבות הפיכה של תומכי האיחוד עם יוון. אולם הנושא עלה שוב לידי ביטוי מחדש לאחר שסיבוב השיחות המבטיח עם הרוב הקפריסאי היווני על מנת להגיע לעסקת איחוד מחדש נכשל בקיץ.

רק טורקיה מכירה בהכרזת העצמאות של טורקיה הקפריסאית.
היא מחזיקה יותר מ- 35,000 חיילים בצפון.

מלבד הקרנת הדימוי כמגן של עמים דוברי טורקית, טורקיה מרגישה שהיא זכתה בזכות למלא תפקיד מוגזם בענייני קפריסין הטורקית מכיוון שהיא השקיעה בצפון יותר מ -250 מיליון יורו בשנה.

"טורקיה פועלת לפי המדיניות של 'אני מממן, אתה מציית'," אומר כמאל אוזיגית, מנהיג מפלגת השמאל הדמוקרטית הקומוניסטית הקטנה.

אוזיגיט וסנר אלקיל, ראש איגוד המורים לבתי הספר היסודיים 1,600 החזקים KTOS, היו בין המבקרים הקולניים ביותר של ההשפעה המרחיבה והמתפשטת של טורקיה בצפון קפריסין.

שני הגברים אומרים כי בעבר לאומנות קשה ומיליטריזם היו מנגנוני השליטה המסורתיים. עכשיו, הם חזרו לדת שמשנה למנגנון שליטה.

"עם הממשלה הדתית, האיסלאמית בטורקיה, זהותם האיסלאמית של קפריסאים טורקיים נחקרה בעשור האחרון או יותר," אומרת אוזיגית. "האם הם מספיק מוסלמים? הם לא מתאמנים, הם לא צמים. "ועכשיו הם מנסים לדחוף אלינו את השינוי הזה".

אלסיל אומר כי נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן משתמש באיסלאם בכדי לבסס את השליטה הפוליטית שלו בצפון, כפי שעשה במדינתו במשך יותר מ -14 שנות שלטון. לדבריו, עד 400 אימאמים נשלחו "להתנהג כמיסיונרים" למסגדים ולהעביר שיעורים על תורת הקוראן, ספר הקודש של האיסלאם.

"אנחנו בסכנה כעת כקהילה מכיוון שאנחנו מופצצים על האמונה הסונית", אומר אלקל והוסיף כי האימאמים מכוונים את המסרים שלהם לצעירים ובמיוחד לילדים של טורקים שהתיישבו בצפון קפריסין.

"בהמשך הם הולכים להשתמש באנשים האלה כתומכים פוליטיים במעשיהם", אומר אלקיל. "אם אנחנו הולכים ככה, בעוד 10 שנים ... הדת תהיה גם נקודת עימות בקפריסין."

אוזיגיט אומר כי ילדי טורקיה היבשתית מכוונים לחינוך דתי "להאיץ את השינוי" לקראת דבקות מחמירה יותר במצוות ובקוד ההתנהגות האסלאמי, בניגוד להרבה טורקים קפריסאים שאותם הגדיר כ"מוסלמים רכים יותר "הצורכים אלכוהול - מנהג האיסלאם אוסר.

"הצלחנו להתנגד לשינוי הזה לעבר אופי איסלאמי, אך השאלה היא כמה זמן יכולה החברה הקפריסאית הטורקית להתנגד לשינויים שנכפתים עליה?"

אלקיל ואוזיגית אומרים שמערכת החינוך הטורקית-קפריסאית שמרה זה מכבר על זהותה החילונית של הקהילה. אולם המהלכים האחרונים של הרשויות בקפריסין הקדישו משקל רב יותר להוראת הדת בבתי ספר ומחוצה לה, כולל הקמת בית הספר הראשון לתיאולוגיה של הצפון לפני ארבע שנים.

שר החינוך הקפריסאי, טורקיה, Ozdemir Berova, אומר כי משרדו פועל כדי לענות על דרישת ההורים לחינוך דתי לילדיהם. הוא מגדיר את הביקורת כהגזמה המושתתת באידיאולוגיה שמאלנית שמנהיגי האיגודים המקצועיים לא יכולים לראות מעבר להם.

"כממשלה, אנו מאמינים שאם משפחה רוצה שילדיהם יקבלו חינוך דתי, הדרך הטובה ביותר היא החינוך שאנחנו נותנים להם בפיקוח", אומרת ברובה. "אנו יכולים לבדוק ואנחנו יכולים לשלוט על לימודי דת שהם מקבלים כעת."

זהו הרצון לחינוך דתי בקרב רבים מהקפריסאים הטורקיים שמנהיג ענייני הדת של הצפון, הגדול מופתי טאליפ אטאליי, אומר כי מסמן את התייצבותה של הקהילה לאופיה האסלאמי האמיתי שהוטל על ידי הפוליטיקה הפנימית של טורקיה לפני כשישים שנה.

אטליי אומר כי התיעוד ההיסטורי מציע הוכחה לחיבוק החזק של האימפריה האיסלאמית של טורקיה. לדבריו, בשנת 1949 פעלו בכל רחבי קפריסין 300 מסגדים - 100 יותר מעכשיו, כדי לשרת פי חמישה מאמינים.

"מה שמשמח כאן במדינה שלנו הוא בכלל לא איסלאמיזציה", אומר אטליי. "זה נורמליזציה. במשך עשורים רבים הזכויות הללו הוזנחו או מונעות מהאנשים הדורשים זאת, וכיום אנו מנסים להחזיר אותה לקדמותה. "

אטליי מכחיש כי השקפותיהם של אלקסיל ואוזיגית מייצגות את דעותיהם של רוב הקפריסאים הטורקיים. לדבריו, אידיאולוגיות "אנטי-דתיות" שיצאו מהפוליטיקה של טורקיה בשנות השישים עוררו חשש לא מוסמך מהאסלאם.

לדבריו, מנהיגים אלה דוחים שוב ושוב את קריאתו לפיתוח משותף של תכנית לימודים לחינוך דתי התואמת את אורח החיים הקפריסאי בטורקיה.

"למרבה הצער, יש להם פחד כזה מדת שהם לא מוכנים להקשיב או לעשות דבר פרוגרסיבי. הם לגמרי נגד זה. "

אטליי מתעקש כי על קפריסאים טורקיים יש ממשלה ומוסדות משלהם שלא יכולים להיות בשליטת טורקיה.

הוא גם מתרוצץ מההצעה כי חיזוק האמונה האסלאמית בצפון יביא לאדימה רבה יותר של קונפליקט וקונפליקט עם קפריסאים יוונים נוצרים אורתודוכסים, וטוען כי התיעוד ההיסטורי אינו מביא זאת.

המופתי אומר שהוא השקיע מאוד במאמצי השלום באי והצטרף למנהיגיו הנוצרים של האי בחזית משותפת לשלום.

"לקחתי כל כך הרבה סיכונים לבנות גשרים ולהוות דוגמא טובה לבניית שלום. איך זה שהדת שלי נוגדת שלום?" הוא אומר.

בשוליה המאובקים של צפון ניקוסיה, בירתה המחולקת האחרונה של אירופה, ניצב מסגד ענק ומעורר מחלוקת בצפון קפריסין.

מסגדים חדשים דומים במקומות אחרים בצפון האי מושכים אליהם רק קומץ קפריסאים טורקיים והמסגדים כמעט ולא מתמלאים.

טורקיה שולטת על השטח הקפריסאי הזעיר שעליו השתלטו ומספקת את ביטחונו, אך תושבים רבים מודאגים מהשפעתה הגוברת. עם זאת, מומחים אומרים כי הדבר עשוי לעזור להאיץ את המהלכים לקראת איחוד מחדש של האי.

מעטים הקפריסאים הטורקיים שמתרשמים מהמותג האיסלאמי הפוליטי של הנשיא ארדואן וחוששים מהסמכותיות הגוברת שלו בצפון.
"מסגדים חדשים אלה מרגיזים גם את הקפריסאים היוונים וגם את הקפריסאים הטורקיים חילוניים".