יום שבת, 31 באוקטובר 2020

קפריסין, איסוף, אחסון והפצה של מים בעת העתיקה, סיפור אספקת המים בעיר לרנקה. Larnaca, Collection, Storage and Distribution of Water in Antiquity Ancient time

 קפריסין, איסוף, אחסון והפצה של מים בעת העתיקה, סיפור אספקת המים בעיר לרנקה.

Larnaca, Collection, Storage and Distribution of Water in Antiquity Ancient time
כאשר היישובים המוקדמים של האלף השניה לפני הספירה החלו לגדול כך גדל הצורך במים.
האוכלוסייה המשיכה לגדול וזמינות המים הפכה לנושא קיצני עבור התושבים, במיוחד בקיץ הארוך של קפריסין.
בגלל היעדר נחלים, נהרות ואגמים, נאלצו המתנחלים הראשונים לחפור בארות משלהם.
בהתחלה, אספקת המים מבארות אלה הייתה מספקת ויתרה מכך המים היו תמיד קרירים.
אחסון מים בכדי החימר המיוצרים במקום, שהושארו בצל ורוח הקיץ, ייצרו מי שתייה קרירים ונעימים.
ביישובים המוקדמים של אזור לרנקה, ארכיאולוגים מצאו בארות נרחבות מוגנות אבן, שתחילתן באלף השני לפני הספירה.
הם נמצאו כמעט בכל בית ובניין ציבורי. חלק מהדגימות המשובחות הללו של בארות נחשבות ליצירת הרשות הדתית של העיר, שהייתה באותה עת גם הסמכות הפוליטית.
סביב בארות פרהיסטוריות אלה, ארכיאולוגים מצאו גנים קדושים וראיות לעיבוד אינטנסיבי.
מי התהום של העיר החלו להיות מנוצלים לחקלאות מאורגנת. שימוש יתר במי הבאר לחקלאות והצורך שבעקבותיו לחפור בארות עמוקות גרמו לבעיה חמורה באיכות המים, שכן יישובים אלה היו קרובים מאוד לים.
העיר גדלה עוד יותר לקראת סוף האלף השני לפני הספירה.
עימותים עם המעצמות השכנות חייבו את הרשויות המקומיות לבנות חומות עיר מאבן וקש בוץ סביב המאה ה -13 לפני הספירה. בסוף המאה ה -12 לפני הספירה היוונים המיקניים שלטו בעיר והם בנו חומות "ציקלופיות", מה שמכונה כך מכיוון שהן היו עשויות אבנים גדולות מאוד שהעניקו את הרושם שהן הונחו על ידי הענקים המיתולוגיים של הקיקלופים.
בתקופה הארכאית (700-480 לפנה"ס) אוכלוסיית העיר בין החומות גדלה במידה ניכרת, בעיקר בשל הגעתם של מספרים גדולים של פיניקים מצידון וצור הסמוכים לעיר המוגנת לרנקה.
מציאות דמוגרפית חדשה זו חייבה את האוכלוסייה להשתמש בשיטה חדשה לאגירת מים בבורות מים אטומים בארגיל. בורות תת קרקעיים אלה הוזנו בחלקם ממי גשם ובחלקם מהבארות הסמוכות.
אחסון מים מתחת לאדמה היא שיטה נבונה, שכן מים הם תמיד קרירים ובטוחים יותר לשתייה, במיוחד באקלים חם כמו זה של קפריסין. מאגרי מים תת קרקעיים משלבים טמפרטורות נמוכות וחושך, גורמים המפחיתים את התפתחותם של חיידקים או מיקרואורגניזמים מסוכנים אחרים.
כתובת על קבר מהתקופה הארכאית (700-480 לפנה"ס), שנמצאה בבית העלמין ב''קיציון'' של אותה תקופה, מתייחסת ל"שר" המלך, שהיה אחראי על אספקת המים של הממלכה, תואר שבידיו משפחה, על פי הכיתוב, במשך שישה דורות לפניו! לכן ניתן לאתר ניהול מאורגן, יעיל וממוסד של מקורות המים בעיר והצרכים הגוברים עוד לפני התקופה הארכאית.
הקפדה על כמויות מספקות של מים הייתה עבור רוב התרבויות העתיקות עדיפות הרבה יותר גדולה ממה שניתן היה לצפות.
מחסור חמור במים חייב את הממלכה ואת שר אספקת המים שלה לייבא את החוכמה והניסיון של תרבויות סמוכות אחרות כמו הובלת מים לעיר החומה ממקורות אמינים אך מרוחקים.
בתקופת השלטון הפרסי של קפריסין (546-335 לפני הספירה), הטכנולוגיה של הקנאטים הפרסיים יובאה על ידי העיר.
החלק הסופי של קנאט פרסי נרחב (אמות מים תת קרקעיות) יובא לעיר.
החלק הסופי של קנאת פרסית נרחבת התגלה על ידי ארכיאולוגים בתחילת שנות התשעים בנמל העתיק של לרנקה הקלאסית (480-300 לפני הספירה).
מערכת אספקת מים מתוחכמת זו הביאה כמויות מספקות של מים ממקורות מתאימים מחוץ לחומות העיר.
מאגר זה, שהיה גדול למדי ומוגן בין חומות העיר, סיפק את צרכי אוכלוסיית העיר ושל הנמל הצבאי והמסחרי העמוס בה.
במהלך התקופה הרומית, בקיץ 45 לספירה, עבר ברנבאס הקדוש ומרק האוונגליסט ליד ''קיציון''. בספר "מעשי ברנבוס הקדוש" שנכתב על ידי סנט מרקוס, תיאור מפורט על ביקורם בלרנקה שנכתב על ידי סן מרקו, נכלל תיאור מפורט על ביקורם בלרנקה.
שהייה של שעה במים הציבוריים של ''קיציון'' כדי לנוח ולהתרענן מוזכרת בבירור.
העיר הייתה אז בשלב המאוכלס ביותר שלה ואמות מים ציבוריות היו הכרח שהרומאים ומאוחר יותר הביזנטים מימנו ועודדו באופן שיטתי.
ממצאים ארכיאולוגיים של לרנקה הרומית מראים רשתות הפצה נרחבות העשויות צינורות חרס. צינורות אלה הובילו מים דרך עמקים וגבעות קטנות, גם אם לא נראה שזה יכול להיות אפשרי.
לפחות קו הפצה אחד של צנרת חרסית נמצא שהעביר מים ממקור גבוה יותר דרך עמק ומעל גבעה לעיירה לרנקה. חוכמה הידראולית הייתה קיימת בלרנקה.
בתקופת ימי הביניים, על פי הכרוניקה של "לאונטיוס מכ'יראס" שנכתבה במאה ה -14 לספירה, פעלו טחנות תבואה בלרנקה, והמלך הלוזיני פיטר הראשון סיפק לצבאו ולציו קמח מלרנקה.
למרות שעדיין לא הוכח, ההנחה היא כי טחנות התבואה הללו עבדו בקאנת הפרסית הראשית של לרנקה, לאחר שתוקנו והשתמשו בה שוב.
השימוש בכוח הידראולי בקפריסין המצומצמים במים להפעלת טחנות תבואה היה הישג אמיתי עבור המהנדסים מימי הביניים של האי.
הקנאת הפרסית הייתה עדיין בשימוש בתקופות הוונציאנית (1486-1570 לספירה). ההוכחה לכך היא שמסמכים שהתגלו לאחרונה בארכיון הוונציאני מתארים את הפרויקט לניתוב מחדש של אמת המים הזו כדי שלא יסתיים באגם המלח.
זה היה הכרחי מכיוון שייצור המלח, שהיה מקור הכנסה חשוב, הושפע לרעה מהמים הנכנסים, ועיכב את תהליך הייבוש והאידוי הדרוש לאיסוף המלח.
אמת המים העות'מאנית
Kamares Aqueduct
בתקופה העות'מאנית (1571-1878) לרנקה, שוב, הפכה לנמל הראשי והמרכז המאוכלס ביותר בקפריסין. אחד המושלים באותה תקופה היה אבו אימברהים, הידוע יותר בכינויו בקיר פאשה (1746-1748), שהקים אמת מים לרנקה (אמת המים בקיר פאשה).
זו הייתה מערכת אספקת מים באורך של 15 ק"מ שכללה מנהרה תת קרקעית של 7 ק"מ ומעל קשתות קרקע המשתרעות על פני 8 ק"מ נוספים.
החלק התת קרקעי של אמת המים העות'מאנית, ששורד עד היום, נעשה בקנה אחד עם טכנולוגיית הקאנטים הפרסית.
המנהרה מתחילה מתחת למפלס המים של נהר הטרמיטוס. שבעה קילומטר רחוק יותר לעיר, המים הועלו לפני השטח.
בהמשך 8 קילומטרים המים זרמו מעל פני האדמה על גבי אמת מים מקושתת שעברה על פני שלושה עמקים קטנים לפני שהגיעו לעיר. שלוש סדרות אלה של בנייה מקושתת כולן במצב מצוין כיום.
אמת המים באורך 15 קילומטר הפעילה שתי טחנות תבואה בדרכה וסיפקה 7 מזרקות ציבוריות בעיר מים זורמים, שרק שתיים מהן קיימות כיום (תמונות לעיל).
ניתן לראות מתקנים אלה כיום ומהווים אנדרטה מפוארת של חוכמת מים היסטורית קולקטיבית. אמת המים והטחנות פעלו עד ראשית שנות החמישים.
"מסמך הממשל" של אמת המים בקיר פשה הסדיר את תחזוקתו ובעלותו.
כשמסתכלים מקרוב על מסמך זה מהמאה ה -18 תוך התחשבות בראיות ארכיאולוגיות ואחרות, מגיעים למסקנה כי אמת המים בקיר פשה הייתה, במידה רבה, שיפוץ והרחבה של מתקנים קיימים של העיר בעיר ואמות מים קדומות.
שרון אילני, Shoshy Gefen ו4 נוספים

פורסם על ידי ב-