יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

קפריסין, הכפר ''פסימולופו'', מחוז ניקוסיה, כל מה שתשתלו בכפר ינבוט ... Psimolofou village, Nicosia district

 קפריסין, הכפר ''פסימולופו'', מחוז ניקוסיה, כל מה שתשתלו בכפר ינבוט ...

Psimolofou village,
Nicosia district

הכפר ''פסימולופו'' Psimolofou, ביוונית Ψιμολόφου, היא קהילה במחוז מחוז ניקוסיה, השייכת למבואות הרי הטרודוס והיא חלק ממתחם טמאסוס Tamassos.

הכפר ממוקם כ -16 ק"מ דרום-מזרחית לניקוסיה ובנוי על הגדה הימנית של נהר פדיוס Pedieos, בגובה 330 מ'.

ההיסטוריה של הכפר:
פסימולופו מתוארך לתקופת ימי הביניים או קודם לכן, שכן יש חורבות של כמה קפלות ישנות יותר באזור.

בתקופת השלטון הפרנקי, פסימולופו היה תחת שליטתם של הטמפלרים שהיו נזירים פרנציסקנים והיו כמרכזם את הכפר הטמפלוסי במחוז קירניה.

לפי ג'ק סי גודווין, פסימולופו היה מחויב לשלם מיסים לפטריארכיה של ירושלים, שעברה לקפריסין לאחר קריסת הכוח הנוצרי שם בשנת 1291.

בשלטון הוונציאני, הכפר פסימולופו יחד עם הכפר הסמוך דפטרה, היה חלק מעיזבונו של לורד פיטר לאז, אותו הוריש לבנו הגדול.

במהלך השליטה העות'מאנית נפלו אדמות פוריות רבות לידי הטורקים, שצאצאיהם חיו עד 1960, שעזבו בשל האירועים הידועים באותה תקופה.

שם הכפר:
שמו של הכפר פסימולופו, על פי גרסה שדיווח ג'ק סי גודווין, הגיע מגבעה באזור, אופסימו לופו, כלומר ''גבעה טובה'' מתאימה לעיבוד.

הפולקלוריסט והמורה נרצ'וס קלרידס שותף לתפיסה זו, אך מכיוון שהדגנים המעובדים באזור זה מתבשלים מאוחר יותר מהדגנים הגדלים באזורים שכנים אחרים.

היישוב, שהיה בעבר באזור אופסימו לופו לאורך השנים, קיבל את השם פסימולופו.

על פי גרסה שנייה, הכפר לקח את שמו מצורת הגבעה שהוזכרה לעיל, שעוצבה כמו לחם.
גבעה זו שולטת באזור והיא נמצאת בצפון מערב הכפר.

כנסיות הכפר:
כנסיית פסימולופו של ימינו מוקדשת לבתולה מרי הקתולית, מבנה מהמאה ה -19.
נחנך בשנת 1882 על ידי הארכיבישוף סופרוניוס. זהו מבנה ניאו-קלאסי, חד-מעברי ונבנה במקום שהיתה כנסייה קטנה כנראה מהמאה ה -15 עד המאה ה -16.

בעבר היו בכפר שש כנסיות נוספות, כמו סנט דמטריוס, הבישוף מטמאסוס, סנט ג'ורג', סטברופטרס ואחרים.

גיבורי הקהילה:
במהלך מאבק השחרור בין השנים 1955-1959 והמרד הטורקי בשנת 1963 והפלישה הטורקית בשנת 1974, השתתפו כמה מתושבי הקהילה.

בקרב על טילריה בשנת 1964 נהרג גריגריס ניקולאו לואיאס, ואילו מאז הפלישה הטורקית בשנת 1974, ארבעה תושבי הקהילה עדיין נעדרים.

האוכלוסייה ועיסוקיהם של התושבים:
פסימולופו מונה היום כ- 1800 תושבים, מתוכם כ- 28% פליטים יוונים לאחר הפלישה הטורקית בשנת 1974.
אדמת הכפר פורייה מאוד, ולכן בשנים האחרונות עוסקים רוב התושבים בחקלאות ובגידול בעלי חיים.

פעם בכפר גידלו שדות גדולים של עשבי תיבול. בנוסף, כלכלת הכפר התבססה על עיבוד עור. בפסימולופו היו חמישה מפעלים שייצרו מוצרי עור, כמו שקיות.

מעטים עוסקים כיום בחקלאות, אולם ישנם עדיין אנשים העוסקים במלאכה, נגרות, הנעלה וחוות משק עם חזירים, סוסים, פרות, כבשים ועופות.