יום שבת, 22 באוגוסט 2020

קפריסין, טיולי מורשת העפלה, הסיפור של נמל פמגוסטה הישן Famagusta Old Port, The legacy of immigration

 קפריסין, טיולי מורשת העפלה, הסיפור של נמל פמגוסטה הישן

Famagusta Old Port,
The legacy of immigration
הנמל הישן של פמגוסטה שזור בכל סיפורי העפלה. היתה זו תחנה של יהודים פליטי השואה בדרך מאירופה לארץ ישראל.
רבות מספינות המעפילים נעצרו בלב ים והועברו לנמל חיפה.
בנמל חיפה הורדו המעפילים מספינות המעפילים לרציפים ומשם המשיכו ישירות לספינות הגירוש.
לאחר הפלגה של שתיים עשרה שעות הגיעו ועגנו אל מול נמל פמגוסטה.
עקב אי התאמה של רציפי הנמל לספינות גדולות וארוכות, וכן בעית עומק המים לידם, הועברו המעפילים בנחתות ונושאי טנקים לרציפים, ומשם ישירות למחנות המעצר.
מעפילים ששוחררו ממחנות המעצר עשו את כל אותה דרך חזרה לארץ ישראל.
ב - 2 באפריל 1947 חובלה בנמל פמגוסטה בקפריסין אוניית הגירוש "אושן ויגור".
תולדות נמל פמגוסטה :
נמל פמגוסטה נמצא תחת כיבוש טורקי מאז 1974 ובאמצעות חוק מינהלי הוכרז סגור לכל הובלה ומסחר לרפובליקה היוונית של דרום קפריסין.
זהו נמל טבעי ששירת את הסחר בקפריסין עוד מימי קדם.
לראשונה בראשית המאה העשרים במהלך הממשל הבריטי התקבלה החלטה לפתח את הנמל לצורך בניית רציפי אבן.
השלב הראשון של הפרויקט להמרת נמל פמגוסטה לנמל מודרני נמשך בין השנים 1898 ל- 1905 בעלות של 123.000 פאונד.
השלב השני שנמשך בין השנים 1925 ל -1933 בעלות של 161.030 פאונד הוארכו הרציפים והגיעו ל 550 מטר.
במשך שנים ארוכות פעלו הרציפים הללו יחד עם מזח עץ באורך 100 מטר שנבנה בשנת 1921.
הנמל החיצוני, כלומר נמל פמגוסטה החדש, הוקם לאחר שהוכרזה קפריסין כעל רפובליקה ונכנס לשימוש בשנת 1966 על ידי הכפלת אורך הרציף ל 1195 מטר.
הנמל הישן (הנמל הפנימי) של פמגוסטה היה מחובר לנמל החיצוני באמצעות כניסה (פתיחה) שנפתחה דרך החומות העתיקות של פמגוסטה, כאשר הגישה לנמל הפכה לבלתי אפשרית דרך העיר העתיקה כתוצאה ממריבה בין קהילתית.
הפלישה הטורקית הגיעה בתקופה של עומס לנמל פמגוסטה.
פעמים רבות המתינו 30-35 ספינות לשרות, כאשר הפריקה בימי שיא נעשתה בשימוש בדוברות במקום לפרוק ישירות לרציפים. בהזדמנויות רבות חויבו אוניות לעגון בעגינה כפולה זו לצד זו .
בעיות הגודש היו כה ברורות כמו גם הצורך בהרחבה, עד שהממשלה החלה לבדוק אפשרות ליצור מתקנים לפריקת תבואה, כמו גם לרפורמציה של כמעט כל שטח היבשה מכיוון שכל המחסנים היו ישנים ולא תאם כלל לדרישות המוגברות של המסחר באותה תקופה.
פרויקטים של פיתוח הנמל לפני הפלישה כללו חוץ מיצירת מתקנים לדגן, בניית ממגורות כמו גם תוכניות לפרוק המחסנים הישנים ויצירת מחסנים חדשים.
היתה תכנית לסלילת משטח חניה על גג אחד המחסנים הגדולים שיוקם.
בסביבתן של חומות ההגנה שנמצאת בדיוק מאחורי הנמל הפנימי, כמו גם קיומם של קברים קדומים בנמל החיצוני, נמנעו תוכניות להרחבת שטחי אחסון פתוחים מערבה.
בעיית גודש הנמל הביאה למקד את 'תוכנית השונית' כביכול, רעיון הרחבתו לצד הנגדי של הנמל, שם יש שונית ומכאן שם התוכנית. עם זאת, שיקול זה לא יכול היה להתקיים בגלל אירועי הפלישה ב 1974.
בגלל התיירות נמל פמגוסטה החל לפתח תנועת נוסעים אשר באופן מסורתי טופלו תמיד על ידי נמלי לימסול ולרנקה. כמו כן, היא פיתחה משמעותית את תנועת הנוסעים בהתייחס לספינות שייט בשל קרבתה לאתרים ארכיאולוגיים כמו אלו של סלמיס, סנט בארנאבס ואנקומי.
מאז 1970 החלו לפרוק מכולות בנמל פמגוסטה, מה שהחמיר את המצב מכיוון שהנמל לא נועד למטרה זו.
הנמל הפנימי קיבל אוניות באורך 131 מטר עם עומק שלא עלה על 6.7 מטר כך שעגנו לצד הרציף הראשי.
הנמל החיצוני קיבל אוניות של עד 192 מטר ועומק עד 9.1 מטר.
הנמל היה מצויד בעשרה מנופים ניידים שנמצאו ברציפים, ושירתו כ 127,000 טון מטען מדי חודש ומנוף צף שטיפל במכולות.
לנמל עמדו 3 סירות גוררות (500, 650 ו 1320 HP) האתלו, דזדונה ואונסילוס וכן שתי סירות, SALAMIS ו- EVAGORAS, שמות שנפגעו בבירור מההיסטוריה של פמגוסטה וחומת ההגנה שלה שהיוו את גבולותיה של הנמל שלה.
מחלקת נמלי הממשלה (רשות הנמלים), משרדיה היו מחוץ לאזור הנמל. אנשי נמל פמגוסטה כללו 47 קפריסאים יוונים, 16 קפריסאים טורקים ו 1 ארמני.
עד שפמגוסטה נכבשה על ידי התורכים באוגוסט 1974, הנמל טיפל באחוז הגדול ביותר של סחר היבוא והיצוא הימי, למעט ענבים ואסבסט שהמשיכו להועבר מלימסול.
נמל פמגוסטה היה נמל הים של עיר הבירה ניקוסיה והריאות הבסיסיות בכלכלת המדינה.
כיום, הנמל ממשיך להיות באזור 'סגור' על ידי הכוחות הטורקים וידוע מעט מאוד על גורלו.
הוא משמש כיום על ידי משטר הכובשים למטען כמו גם לסירות מעבורות וספינות חיל הים הטורקי ישנים שם
המטבח וקולנריה
Shoshy Gefen, אילנה מאיר ו4 נוספים

פורסם על ידי ב-