טיולים מודרכים בקפריסין, מובלעת טורקית 'קוקינה', בתוך שטח הרפובליקה של קפריסין הדרומית
Kokkina ,A Turkish enclave within south Cyprus.
מובלעת קוקינה ידועה גם בשמות ארנקוי Erenköy או קוצ'ינה Koççina היא מובלעת חוף של צפון קפריסין בשליטה דה פקטו של צפון קפריסין וכולל כפר ומובלעת בתוך השטח של הרפובליקה של דרום קפריסין.
המובלעת מוקפת בשטח הררי, כשמפרץ מורפו נמצא באגפו הצפוני. קוקינה יושבת כמה קילומטרים מערבית לשטח צפון קפריסין והיא מקום בעל משמעות סמלית עבור קפריסאים טורקיים, בגלל אירועי אוגוסט 1964 המכונה קרב טילילריה.
בשנת 1976, כל תושבי קוקינה הועברו לג'יאלוזה ששמה שונה ליני ארנקוי Erenköy או "ארנקוי החדשה" New Erenkoy בטורקית, ומאז המקום משמש כמחנה צבאי של צבא צפון קפריסין .
אזור טילילריה, בו שוכנת קוקינה, היה מקום של עימות אינטנסיבי בין הקהילה הקפריסאית היוונית לקהילה הקפריסאית טורקית במהלך המאבק הבין-קהילתי בשנים 1963–1964.
ב- 4 באפריל 1964, קבוצות חמושים שמקורן בשני היישובים נלחמו על מיקום אסטרטגי המשקיף על הכביש המהיר היחיד של האזור. היו גם כמה מקרים ספוראדיים של ירי בין כפרי האזור.
ב- 8 באפריל 1964 הצליח כוח שמירת השלום של האו"ם בקפריסין (UNFICYP) להסדיר הפסקת אש אשר אוכפה על ידי הצבת כוחות UNFICYP במספר נקודות קריטיות.
ממשלת הרפובליקת של קפריסין ראתה בקוקינה נקודת הכניסה ללוחמים אזרחים וכלי נשק טורקיים בקפריסין מכיוון שכ- 500 מתנדבים קפריסאים טורקיים שהוכשרו וחמושים מטורקיה שנחתו שם.
ב- 6 באוגוסט 1964 תקפו גורמים מהמשמר הלאומי הקפריסאי ויחידות הצבא היווני בראשות הגנרל ג'ורג' גריבס את האזור סביב קוקינה והקיפו את הכפר ואילצו את מגיניו ואת האוכלוסייה האזרחית לסגת אל ראש חוף צר. המגינים כללו מרכיבים של ארגון ההתנגדות הטורקי ומספר מהמתנדבים שהוזכרו לעיל.
מטח ארטילרי כבד עם תמיכה ימית מהחוף בעקבותיו גרם למספר נפגעים ונזק כבד לכפר.
המגנים, בעודם מלאי כוח וחסרי אספקה, הצליחו להחזיק בעמדותיהם עד 8 באוגוסט, כאשר טורקיה החליטה להתערב.
האיום בהסלמה צבאית טורקית והחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם הקורא להפסקת אש הפסיקו את ההפוגה. הפסקת האש הוכרזה ב- 9 באוגוסט 1964 וכוחות UNFICYP שוב נפרסו לאזור.
טורקיה טענה כי ההתקפה האווירית והאיום על התערבות נוספת היו מוצדקות בזכותה להגן על האוכלוסייה הקפריסאית בטורקיה במסגרת חוזה האחריות של 1960. הכפר נפגע קשה ממטח התותחים וכוחות האו"ם הכריזו שהוא אזור אסון והכניס אספקה נחוצה לאזרחים.
מאז דצמבר 1963 התרכזו אלפי קפריסאים טורקיים במובלעות, כתוצאה מהלחימה הבין קהילתית . קוקינה היה אחד מאזורי הנמל האחרונים שהיו בשליטת קפריסין הטורקית וקישור אספקה חיוני עם טורקיה ללוחמים קפריסאים.
בעיני הרשויות בקפריסין היוונית, קוקינה הייתה איום על ביטחונה של האומה שהציבו כוחות טרום צבאיות מקפריסין הטורקית, וניתוקו היה יכול לנתק קבוצות חמושים ב מהאספקה ןהתחזקות מחדש.
כאשר הצבא הטורקי פלש לקפריסין בשנת 1974, קוקינה הייתה יעד ספציפי. המובלעת הפכה לחלק מהמדינה הטורקית של צפון קפריסין בשנת 1975, וחלק מהרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין כאשר הכריזה על כך בנובמבר 1983.
עם זאת, הכרזת עצמאות זו נדונה כלא חוקית על ידי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 541 (1983) ולא הוכרה על ידי שום מדינה ריבונית מלבד טורקיה.
היום בתוך המובלעת קיים בית העלמין , ישנם 13 קברים מטופחים בקפידה של קפריסאים טורקיים שנהרגו במצור בקוקינה. הכפר עצמו עדיין נושא נזק של קרב כבד.
בכפר נמצא גם מוזיאון לזכר המגנים ולצבא צפון קפריסין.
קוקינה הוא אתר טקסי הזיכרון השנתי בהם משתתפים נכבדים של ממשלות ה- TRNC וגם של טורקיה.
על מפות קפריסין יוונית מכונה הכפר בשמו היווני קוקינה.
