יום שבת, 21 בנובמבר 2020

קפריסין, ביקור בכפר ''קוראקו'', עמק סוליאה,מחוז ניקוסיה, הכפר שקיבל שמו מציפור ה'עורב' במקום Korakou village, Soleas valley, Nicosia district

 קפריסין, ביקור בכפר ''קוראקו'', עמק סוליאה,מחוז ניקוסיה, הכפר שקיבל שמו מציפור ה'עורב' במקום

Korakou village, Soleas valley, Nicosia district
הכפר קוראקו Korakou במחוז ניקוסיה היה כפר מעורב (קפריסאים יוונים וקפריסאים טורקים) עד שנת 1964.
לאחר מכן, איכלסו אותו רק קפריסאים יוונים.
הוא ממוקם באזור הגאוגרפי של סולאיה, כ -51 ק"מ דרומית מערבית לבירה ניקוסיה,
מצפון לקוראקו Korakou ובתוך גבולותיה המינהליים שוכן הכפר הקפריסאי הטורקי אגרולאדו Agroladou.
הכפר קוראקו Korakou בנוי ליד הגדה המערבית של נהר קרקוטיס Karkotis, בגובה ממוצע של 420 מטר.
משני צידי עמק קרקוטיס Karkotis, הגבעות מסביב עולות מעט בצורה חדה ובכך מספקות הגנה לגידולים מפני הרוחות.
ממערב לכפר התבליט הררי והגובה מגיע ל 921 מטר (פסגת מוספילרי Mosphileri).
הנוף מחולק בנחלים קטנים הזורמים לעמק.
מועצת הקהילה קידמה ויישמה סדרה של פרויקטים לשיפור תנאי המחייה באזור.
בכפר קוראקו, הממוקם בלב עמק סוליאה, יש כנסיות שהשתמרו להפליא והוגדרו כמונומנטים עתיקים. אלה הם
כנסיית (Panagia) Eleoussa,
כנסיית השליח (Apostolos) Loucas,
כנסיית Saint (Agios) Mamas
כנסיית Saint (Agia) Varvara
אשר מוזכרים על ידי ג'פרי בספרו ''תיאור המונומנטים ההיסטוריים של קפריסין”, משנת 1918.
כנסיית אפוסטולוס לואקס ממוקמת על ראש גבעה והיא הכנסייה הראשונה בה נתקלים בכניסה לכפר.
זוהי כנסייה עם אולם אחד, מכוסה ומקושתת, טיפולוגיה אשר נפוצה בדרך כלל בכנסיות שנבנו בתקופת השלטון הטורקי.
בחלקו החיצוני יש כיסוי עץ שני, מכוסה אריחים שטוחים, שוב תכונה שכיחה של הכנסיות עם שני גגות מעץ.
גג שני זה משתרע על פני האולם ויוצר פורטיקו מכוסה לאורך שלושת צידי הכנסייה, ומעניק לו מראה יפה במיוחד.
האפסיס הוא חצי עגול מבפנים ומחוצה לו, תכונה שבדרך כלל אינה שכיחה בכנסיות בקנה מידה קטן.
כתובת המגולפת בלוח אבן מעל הפתח הצפוני קובעת את תאריך הבנייה בשנת 1697.
כנסייה זו מכילה גם את כופת הכסף של המאה ה -18. אשר נתרם על ידי סופרוניוס, הבישוף דאז של קירניה (1773-1791).
כנסיית אגיו לוקאס שוחזרה על ידי מחלקת העתיקות בשנת 1999 ובשנת 2000. גג העץ שוחזר, פלסטרים חדשים הוסרו מהקירות והרצפה שוחזרה באמצעות לוחות שיש קפריסאים מסורתיים. תוקנו גם כל דלתות העץ והחלונות.
גידולים חקלאיים
עצי פרי, גפנים וכו' מגדלים בשדות ובמטעים סביב קוראקו.
עם זאת, חלק גדול מהאדמות השייכות לכפר נותרו ללא עיבוד.
חלק מיער טרודוס, שממערב ליישוב, נופל גם הוא בתחום קוראקו.
הכפר ראה שטף אוכלוסין במאות האחרונות.
בשנת 188 מנתה האוכלוסיה 364 ואילו בשנת 1969 האוכלוסייה התנדנדה סביב 548.
לאחר 1964 ובעקבות סכסוך בין-קהילתי, מעט הקפריסאים הטורקים בקוראקו נטשו את כפרם והתיישבו בכפרים קפריסאים טורקיים או כפרים מעורבים שכנים אחרים.
לאחר הפלישה הטורקית ב 1974 לקפריסין, נאלץ הכפר קוראקו לארח פליטים קפריסאים יוונים, שירדו בעיקר מעמק מורפו.
במפקד האוכלוסין האחרון של שנת 2001 מנתה אוכלוסיית הכפר 499 נפש.
הכפר מתואר במפות ישנות כ''קוראקו'', או ''קוראצ'י''.
בתקופת שלטון פרנקים זו היתה אחוזה פיאודלית. על פי מאס לאטרי, הכפר קוראקו נמסר למלך הקפריסאי אריק השני, לפני 1307.
הסברה המקומית מזכירה כי הכפר לקח את שמו ממלך ימי קדם בשם 'קוראקאס', שהתגורר באזור.
גרסה שנייה תומכת בכך שהכפר נקרא על שם העורבים האנדמיים הרבים.
כמו כן יש חשיבות אדריכלית לשלוש טחנות המים ושתי טחנות הזית המעידות על פעילות חקלאית אינטנסיבית ועל הימצאותם הרבה של מים, שתים מהטחנות שורדות עד היום.
Shoshy Gefen, Pieris Karatzia ו4 נוספים

פורסם על ידי ב-