קפריסין, ביקור בחוות ''צרקסוי (צ'רקס ציפליק)'', מחוז לימסול, עם היסטוריה של הצ'רקסים באי והקשר היהודי. Tserkezoi (Cherkez Tsiflik), Limassol district

 קפריסין, ביקור בחוות ''צרקסוי (צ'רקס ציפליק)'', מחוז לימסול, עם היסטוריה של הצ'רקסים באי והקשר היהודי.

Tserkezoi (Cherkez Tsiflik), Limassol district

חוות ''צרקסוי-צ'רקס ציפליק' Tserkezoi, ביוונית Τσερκέζ Τσιφτλίκ הן חוות במחוז לימסול שגובלות במזרח עם עיריית לימסול, מצפון עם עיריית Ypsonas והכפר Kato Polemidia, ממערב עם פרבר Trachoni ובדרום עם הכפר Asomatos.

חלק גדול מחוף ''ליידי מייל'' נמצא בבעלות אדמיניסטרטיבית של חוות ''צרקסוי-צ'רקס ציפליק''.

היסטוריה:

על פי מאמר בעיתון הקפריסאי משנת 1935, הצ'רקסים התיישבו ב'פאסוריו' Phasouriou בשנת 1860, אזור הסמוך לחוות.

אנשים אלה הגיעו מגרוזיה ולאחר השליטה הרוסית באזור והסכסוך הממושך שבא בעקבותיהם, הם ברחו מארצם ונדדו לשטחים שונים של האימפריה העות'מאנית, כולל קפריסין.

כ -500 איש הגיעו לקפריסין, הם קנו חווה באזור 'פאסוריו' שעסקה בפרדסים של פרי הדר, Phasouriou והתיישבו בה.

הם החלו להיות מעורבים בחקלאות בענף הפרדסנות. האזור שם היה בצה טובענית, שהובילה למותם ולנטישתם של התושבים.

החווה של הצ'רקסים נקלעה אז לתחום שיפוטו של בנק לאיקי בקפריסין, ומאוחר יותר לחברה CPPC (Cyprus Palestine Plantation Ltd, המכונה כיום The Cyprus Phassouri Plantations Co. Ltd)

החברה עסקה באופן פעיל בפיתוח חקלאי באזור, וקנתה 3,000 מגרשים.

מר' דייוויד סלונים (יהודי, בן משפחה פרדסנים בעלת פרדסים בארץ ישראל) הגיע לקפריסין בשנת 1933, כמנהל חוות 'פאסוריו' רצה להפוך אותה לגן עדן על ידי נטיעת 30,000 ברושים באזור 'פאסוריו', כמו גם 25,000 עצי אקליפטוס, אשר כעצים הידרופיליים עזרו לנקז את האזור הביצות.

השאיפה היתה להביא שימוש חקלאי פרודוקטיבי את אזורי הביצות הסמוכים לאקרוטיריו וסולט לייק.

פעילויותיה העיקריות היו גידול, ייצור, אריזה ושיווק פירות הדר.

באותה תקופה החלו מה שנקרא "עבודות הקלה" במיוחד במאבק במלריה באזור החווה. כך נוצרו החוות הגדולות.

בשנת 1940, המפיצים החלו בגידול טבק ניסיוני באזור.

באותה שנה, מר' ניקולאס פנאגיס מלניטיס רכש את החווה, שמאז היא החלה להיקרא "חוות לניטיס", שם הנהוג עד היום.

בשנת 2012 התקיים משאל עם לשילוב הקהילה בעירייה השכנה לימסול. רוב המצביעים דחו את הצעת החברות בעיריית לימסול.

אוּכְלוֹסִיָת אזור החווה

חוותה תזוזות גדולות במספר התושבים.

איש לא נעקר מהכפר בשנות החירום של שנות החמישים.

בגלל הלחימה הבין קהילתית בין השנים 1963-64, עזבו כל הקפריסאים הטורקים את הכפר בינואר 1964 וחיפשו מקלט בכפר פולמידיה. הם נשארו שם עד 1974.

העקירה השנייה של טורקים קפריסאים ב''צ'רקס'' התרחשה ביולי 1974 בעת הפלישה הטורקית לאי, כאשר כולם חיפשו מקלט באזורי הבסיס הריבוניים הבריטי אקרוטירי.

הטורקים הקפריסאים נשארו בבסיס עד ינואר 1975, אז הועברו דרך טורקיה לצד הצפוני של קפריסין.

ניתן להעריך את המספר הכולל של קפריסאים טורקים עקורים מצ'רקס כ- 15-20 נפשות.

תושבים נוכחיים:

כיום הכפר מאוכלס על ידי תושביו היוונים הקפריסאים המקוריים. מפקד האוכלוסין הקפריסאי האחרון בשנת 2001 העמיד את אוכלוסיית הכפר על 58 נפש.

הקשר היהודי לפרדסים באזור :

חברת "מטעי ארץ ישראל-קפריסין'', שהוקמה בידי 12 יזמים ובהם מר' שמחה אמב"ש, רכשה אדמות באזור פאסורי (Phassouri) ממערב ללימסול (כיום בתוך השטח המוניציפלי של העיר) ופעלה בקפריסין כארבעים שנה.

היא נטעה אלפי דונם מטעים, בעיקר הדרים, ולצידם ברושים "שוברי רוח", הכשירה דרכי עפר, והקימה בית אריזה גדול ומשוכלל לאריזת הפרי ולייצואו לארצות המזרח התיכון ולאירופה.

החברה העסיקה פועלים קפריסאים בעיקר. מנהלי עבודה שבאו מארץ ישראל ושבו אליה.

הבעלות על החברה עברה בהדרגה לתושבי קפריסין.

ב-1974 הוחלף שמה ל – The Cyprus Phassouri Plantations Co. Public Ltd.

הנוף התרבותי של אזור פאסורי ואקרוטירי עד השנים האחרונות, עוצב במידה רבה על ידי המטעים והברושים ומערכת הדרכים שיצרה החברה.

בעקבות תנועת הבנייה הגדולה עם התפשטותה של לימסול והתרחבות הנמל שלה מערבה הולכים מטעי ההדר ונעלמים בהדרגה.

על מקומם צצו מבני תעשייה, מבני אחסון ומתקני עורף לנמל החדש של לימסול, לצד פרויקטים של בנייה למגורים ועסקים.

+2

הצג נתוני שימוש

1.3K תפוצה של הפוסט

4Shoshy Gefen, Simona Ben Salmon ו2 נוספים

תגובה אחת

14 שיתופים

לייק

תגובה

שתף