יום שבת, 21 בנובמבר 2020

צפון קפריסין, ביקור במחסני החרובים הנטושים המכונים ''הזהב השחור של קפריסין'' Trip to the abandoned carob warehouse, the "Black Gold of Cyprus"

 צפון קפריסין, ביקור במחסני החרובים הנטושים המכונים ''הזהב השחור של קפריסין''

Trip to the abandoned carob warehouse, the "Black Gold of Cyprus"
כמו זקיפים לאורך חוף קפריסין, ניצבים שרידים מתפוררים אט אט של עבר עשיר.
אלה שרידי סחר החרובים העתיק שפעם עזרו להפוך את קפריסין לעשירה מאוד.
מנוקדים לאורך קו החוף, עכשיו נטושים ומוזנחים, עומדים מחסני חרובים שמתפוררים ללא הפסקה למצב של חורבן שבקרוב יהיה בלתי ניתנים לתיקון.
מחסנים אלה, שנבנו בכל מקום בו היה נמל טבעי ונוח, שימשו לאחסון קציר החרוב לפני שנארז וייצא לאירופה.
מעטים המבקרים שמבקרים במעגן העתיק של קירנייה ומבינים שרוב בתי הקפה, הברים והמסעדות העומדים בקו המים של הנמל הישן, היו פעם מחסנים עבור המצרך הפשוט שעזרו לייצר עושר כה שופע עד שהוא נקרא בקפריסין ''הזהב השחור''.
המחסנים הקיימים כיום עברו מודרניזציה עד כדי כך שהם כמעט לא דומים לעמיתיהם לאורך קו החוף וקפריסין ברת מזל שאלה הישנים נשמרו.
טיול ברחובות הצרים שמאחורי הנמל של לרנקה יגלה את פתחי הדלתות שדרכם הופקדו החרובים לאחר שהובא מהשדות המרוחקים וממטעי ההרים על ידי חמורים עמוסי שקים.
לאחר הכנתו למשלוח, היה החרוב נארז בשקי יוטה ומועמס על האוניות הממתינות בנמל.
עץ החרוב (Ceratonia siliqua) מייצר אשכולות של תרמילים ארוכים, שבשלב הצמיחה המוקדם דומים לשעועית רחבה וגדולה.
במהלך תהליך ההבשלה אלה הופכים בהדרגה לחום כהה עשיר, ולפני שהתרמיל מתייבש בחום הקיץ, יבול החרוב נאסף להזנת בעלי חיים.
במשך מאות רבות של שנים יבול החרוב יוצא לכל מדינות אירופה ושם הוא הוזן לבקר, צאן וסוסים.
לפעמים נגרס ועורבב עם דגנים טחונים דק, ואז מערבבם עם מבחר טחון של שיבולת שועל ושעורה וזה הופך למזון בקר.
עד סוף שנות השישים חרוב המשיך להיות מיוצא כיבול מזומנים המספק הכנסות רבות לאוצר של קפריסין.
עם זאת, בשלב זה המחסנים שנבנו לאורך קו החוף כבר החלו להזדקן וננטשו מרוב שימוש והמקומות המסחריים הגדולים יותר שנבנו קרוב יותר לנמלים הגדולים שימשו לאחסון.
באותה תקופה איש לא חשב לשמר את מבני הבניינים שהחזיקו פעם את "הזהב השחור של קפריסין".
מחסן חרובים בכפר טטליסו
Carob Warehouse of Tatlisu
חיפוש כמה מהחורבות הישנות הוא חקר עם תוצאות ציוריות מרתקות. קל לנסוע בכביש החוף ופשוט להמשיך לנקודת היעד. אבל למה למהר?
קחו קצת זמן, עצרו בנקודת תצפית נופית והסתכלו על האזור הכפרי שמסביב.
ישנם כמה מהבניינים הנפלאים הללו שנמצאים במרווחים לאורך החוף, ממזרח או מערבה לקירניה.
חלקם נראים בקלות ואחרים מוסתרים על ידי קיפולי צוק ולא נראים מיד.
רובם ממוקמים על מצוק סלעי המעוצב סביב נמל קטן.
לפעמים יש שרידי מזח שנשחק באטיות בגאות הבלתי פוסקת.
יש כאלה שהם בניינים כפופים בקומות חד-פעמיות, בעוד שאחרים דומים לקתדרלות גדולות עם חדרים גבוהים וקשתות תומכות עשויות אבן מגולפת דק.
לפעמים גזעים מתחדדים מכמה עצי אורן ענקיים עתיקים תומכים במה שנשאר מהגג ועומדים בתוך מבנים אלה קשה לדמיין שמבנים עצומים אלה במימדים מעוררי יראת כבוד נבנו כמחסנים פשוטים.
כיום יש מעטים מאוד עם גגות שלמים, ואלה שיש להם, עדיין מספקים מקלט יבש המשמש את רועה הצאן כדי לשמור על הצאן בלילה או שדייג ישתמש בו היטב כבית סירות חורף.
ממערב לקירניה, ממש מעבר לכפר קייאלאר Kayalar, מחסן קרוב לים מהווה מקום פיקניק אידיאלי ביום קיץ חם.
בקרבת מקום נמצאת קפלה אורתודוכסית משוחזרת קטנה אם אפשרות לשחייה בטוחה בחוף הסלעי.
ממזרח לקירניה, מתחת לכפר אסנטפה Esentepe נמצא מחסן מרשים ביותר המורכב מכמה חדרים ובנוי ממש על שפת המים.
יש גישה נוחה מהכביש החדש. ממשיכים לאורך הכביש מזרחה.
מחסן אחר נמצא על החוף בכפרמטטליסו Tatlisu. בצומת, פנה שמאלה מהכביש החדש, סע לתחתית הדרך שיורדת לחוף.
מימין נראה מחסן שממוקם מתחת לצוק, וכדאי מאוד לעקוף את הדרך הקצרה.
לאלו הנוסעים לקרפז, יש דוגמה נפלאה הנמצאת בחוף מתחת לכפר ינירנקוי Yenierenkoy.
בסמוך נמצאים הבניינים הנטושים של תעשייה עתיקה אחרת.
אלה המעשנות בהן יצרו פעם טבק, וגם הם עומדים כתזכורות לתעשייה שכבר מזמן ננטשה.
למרות שטבק שוב גדל באזור קרפז, לא סביר שיהיה היבול הפורה כשהיה בשנות השישים.
מחסן חרובים של קיילאר
Carob Warehouse of Kayalar
מחסני החרוב עמדו נגד מצב הרוח המגוון של הטבע במשך מאות שנים.
בתקופת השימוש שלהם הם תוקנו, קירותיהם נשמרו יציבים ומוצקים וגגותיהם נשמרו נגד הגשם.
אבל עכשיו המטרה שלשמה הם נבנו נעלמה, כל כך ננטשו שהם עומדים מול הרוח והגאות לאורך שנים רצופות ללא איש שידאג אם הם יעמדו או יפלו, חומרי המבנה ​​הנופלים נשדדו בהדרגה למיחזור.
מי שמעריך את ההיסטוריה של קפריסין ואת כל ההיבטים הרבים שלה, צריך ללכת למצוא את הבניינים האלה עכשיו. לחקור אותם ולשמר אותם בארכיוני התצלומים, מכיוון שכאשר הם ייעלמו וכבר לא יתפארו בחוף קפריסין יהיה מאוחר מדי להתאבל על מותם.
החקלאים המקומיים עדיין אוספים את יבול החרוב בכל קיץ והוא משמש להאכלת הבקר, הכבשים והעיזים שלהם.
זהו חומר הזנה שהוא מאוד מזין ומלא סוכר, ולכן בנוסף לשימוש בו למספוא לבעלי חיים יש לו שימושים ביתיים אחרים.
סירופ חרובים ניתן למצוא ברוב חנויות הטבע והקפריסאים מייצרים גרסה משלהם בשם 'פקמז'.
זה מיוצר על ידי טחינת התרמילים השחורים לאבקה ואז הרתחה עד לייצור מולסה כהה כמו נוזל.
אפשר להשתמש בו במרקים ותבשילים, מוזגים על גלידה או מעורבבים עם יוגורט זה טעים במיוחד, והקפריסאים מאמינים שכפית מלאה בכל יום תרחיק הצטננות ושפעת!
עץ החרוב הוכרז בקפריסין כעץ מוגן שאסור לכרות אותו למרות שהוא גם העץ הנפוץ ביותר באי.
Bina Van der Kain, Shoshy Gefen ו4 נוספים
תגובה אחת
14 שיתופים
לייק
תגובה
שתף

תגובות

פורסם על ידי ב-