קפריסין, סיפור ''שואבות המים'' מבארות המים הכפריות The story of the young Cyprit women pumping water from the village wells

 קפריסין, סיפור ''שואבות המים'' מבארות המים הכפריות

The story of the young Cyprit women pumping water from the village wells

בסתיו של שנת 1878 מר' ג'ון תומסון האנגלי צילם כמה תצלומים יפים שכותרתם 'נשים בבאר'.

תצלום אלו צולמו בכפר לפקה (לפידוס), כפר מעורב יוונים וטורקים הממוקם בקדמת הרי טרודוס בצד הצפון מערבי של האי.

כשביקור תומסון שם בשנת 1878, התגוררו בכפר כ- 900 תושבים, כשמונים אחוז הם מוסלמים.

תומסון מספק את התיאור הבא לצילום זה :

"בארות המים שופעות בכל המישור הגדול. ניתן לפגוש בהן לא רק בחצרות הבתים בעיירות ובכפרים, אלא אפילו במקומות יוצאי דופן, שם הם משמשים לספק את מי שתייה לבקר, ושם ניתן לראות את הרועה בבוקר ובערב, משקה את עדריו.

רבים מבארות אלה חייבים להיות עתיקים ועמוקים מאוד, כיוון שחבליהם חרצו חריצים עמוקים בגושי אבן ובכולם, אפילו בסוף העונה היבשה, אפשר היה למצוא אספקת מים בשפע.

בארות המים מקומיות נושאות בדרך כלל גלגל או כננת שהונחו עליהן ושורה של חישורים כפולים כל כך מתוחכמים, כך שהם יעבדו כמו גלגל שסתום בהרמת הדלי הטעון בכבדות מלמטה.

מדהים לראות עד כמה שאיבת המים נוהלה בזריזות אפילו על ידי ילדים, אם כי הנשים בקרב האיכרים הקפריסאים הן היו שואבות המים ומוכרות אותם לכל דורש.

ובכל זאת, הבארות הללו נוצרו כמו בתקופתו של יעקב, מקומות מפגש נעימים שבהם נערים צעירות ונערות מתאספים, ושם נמצא פנאי לדיון בנושאים מרתקים יותר מהרכילות הוולגרית של חיי היום יום.

איכשהו קורה שנמצאו נשים צעירות ויפות הממלאות את כדי החרס בדיוק ברגע בו הגברים צפויים להגיע מהשדות, או שתושב מכפר רחוק נעצר בבאר לרענון.

ואז זה שהחבל מסתבך עם משבי רוח הנושבת, או שהדלי מפלרטט עם המים ומסרב להתמלא, וכך השמש שוקעת מתחת לאופק לפני שהכדים עומדים להתמלא הסיפורים והפילטרוטים נולדים שם.

נערות הכפר הצעירות היו מתזמנות בכוונה את ביקורן בבאר כך שתתאים לרגע שבו האנשים (אולי מעריצים חשאיים) חזרו מהשדות.

כידוע, הקוד המוסרי באותם הימים, אסר כל אינטראקציה בין נערים ונערות לא נשואים, כך שמובן מאליו, שאולי די בפלרטוטים מרחוק כדי לספק את רצונותיהם של צעירים קפריסאים.

תאמינו או לא, כמה מהנשים הקפריסאיות הקשישות ששוחחנו איתן, אמרו כשהן היו צעירות היו להן מעריצים חשאיים שנסו לפלרטט איתן מעבר לכפר ליד באר המים.

הרבה סיפורי פולקלור עממי שהגיעו מעמים שונים על שואבות המים מסופרים כאן באי ואחד מהם כאן :

בכפר אחד היתה שואבת מים זקנה. יום יום היתה מעמיסה על גבה שני כדי חרס גדולים והולכת אל המעין לשאוב מים.

כשהכדים נתמלאו היתה חוזרת לכפר ושם מוכרת מים לכל בני הכפר.

ושני הכדים היו שונים זה מזה. כד אחד חדש ממורק ויפה ואילו הכד השני ישן, מצולק, מכוער בשל השנים הרבות שהשתמשו בו וסדק ארוך לרוחבו.

מדי יום היה הכד החדש צוחק ולועג לכד הישן

''כמה שאתה מכוער וישן. הגיע הזמן ששואב המים יחליף אותך באחד כמוני חדש ויפה, כמה שאתה מצולק וסדוק. חבל על הזמן לשאוב אתך מים כי ממילא עד שאנו מגיעים למעלה הגבעה לא נותרים בך כמעט מים''.

יום אחד אזר הכד הישן אומץ, ניגש אל שואבת המים הזקנה ואמר לה

''למה לך אותי?

קח לך כד חדש במקומי, כך תוכלי להעלות שני כדים מלאים תמיד לראש הגבעה, הגיע הזמן לזרוק אותי, איני בעל ערך יותר, אני ישן, מצולק וסדוק''.

הביטה שואבת המים הזקנה בכד הישן ואמרה ''בוא, בוא רגע, הבט אל הגבעה למטה, רואה אתה לצד הדרך את שורת הפרחים לצד הדרך''.

''אתה יודע, כל יום כשאני מעמיסה על כתפי את שני כדי המים ןקשה לי מאוד הדרך, אבל כשאני רואה את הפרחים המקסימים והיפים האלה אני מקבלת שוב כוח''.

''ומי אתה חושב משקה את הפרחים האלה?''

+5

הצג נתוני שימוש

52 תפוצה של הפוסט

2Bina Van der Kain וShoshy Gefen

תגובה אחת

לייק

תגובה

שתף