יום שלישי, 8 בספטמבר 2020

צפון קפריסין, טיולים מודרכים, מחוז פמגוסטה, הכפרים אגיוס סרג'יוס, לימניה. Agios Sergios and Limnia villages, Famagusta district, north cyprus

 צפון קפריסין, טיולים מודרכים, מחוז פמגוסטה, הכפרים אגיוס סרג'יוס, לימניה.

Agios Sergios and Limnia villages, Famagusta district, north cyprus
רבים מהכפרים בצפון קפריסין ננטשו מהתושבים היוונים בשנת 1974 לאחר הפלישה הטורקית לקפריסין ואלו הפכו לפליטים ועברו לשטחים של הרפובליקה בדרום האי.
אני מביא כאן עדות מיד ראשונה של בן אחד של אחת ממשפחות הפליטים בלשונו הוא :
"אני אף פעם לא שוכח את השורשים שלי
כשאנשים שואלים אותי מאיפה אני בא, אני אומר שאני פליט כי פליטים הם סבתא וסבא שלי ושורשי הם בפמגוסטה, בכפרים אגיוס סרג'יוס ולימניה".
"למרות שלמעשה מעולם לא גרתי שם, חוויתי את סיפוריהם של סבתא וסבי והפכתי לפליט מהכפרים שלי".
"כשנסעתי לבקר את הכפר אגיוס סרג'יוס בסיור הרגיל המתקיים מדי שנה ב -11 ביוני, יום חג של סרג'יוס ובאקוס הקדושים, הייתי המום מצער וכעס. בגלל שהם לקחו את הכפר שלנו הם לקחו את הכפר של סבתא שלי, את ביתה, את חייה ואת זיכרונותיה. פלישת הטורקים לכפר הרוותה הרבה חלומות ותקוות.
כשראיתי את בית סבתא שלי, הרוס עכשיו ובגלל העובדה שלדייריה החדשים לא אכפת מזה, דמיינתי שאמי תגדל שם, תגור שם עבור תלמידיה ושנות העשרה שלה, ולא פליטה בעיר זרה.
"כשביקרתי בכפר בפעם הראשונה עברתי לעידן אחר, לפני 1974, בו היה הכפר אחד היפים באזור, באמצעות תיאוריה של סבתי".
הכפר אגיוס סרג'וס ממוקם כ -10 ק"מ צפונית לסלמינה העתיקה, אחד מאזורי החוף היפים ביותר באי, וכ -10 ק"מ גם מהעיירה פמגוסטה. במערב הכפר ממוקם הכפר של סבי, לימניה.
הכפר קיבל את שמו מהקצינים הסורים המפוארים של הצבא הרומי, סרג'יוס ובכוס שאימצו את הנצרות.
לאחר הפלישה הטורקית, שמו של הכפר השתנה (לטורקים ולקפריסאים הטורקים בלבד) ל"יני בוגזיסי "שפירושו ביוונית הוא "בוספורוס החדשה".
בשנת 1960 התגוררו בכפר כ- 1790 תושבים קפריסאים יוונים וכמה קפריסאים טורקים, ואילו בשנת 1973 היו 2,100 תושבים קפריסאים יוונים.
כעת גרים בכפר הקפריסאים הטורקים, שהועברו ב 1974 מאגיוס תיאודורוס ומטורקיה.
בכפר יש את הכנסייה הביזנטית של אגיוס סרגיוס ובאקוס, אגיה פראסקבי ומנזר השליח ברנבאס.
יש גם את הכנסיות של אגיוס סוזומנוס, אגיוס גאורגיוס וארכנג'לוס מיכאל.
ראוי לציין שיום החג של סרג'יוס הקדוש ובכוס היה יום של חג ציבורי עבור הכפר וזה היה חג גדול.
התושבים עסקו בעיקר בחקלאות ובגידול בעלי חיים. הם טיפחו תפוחי אדמה, חיטה, שעורה, בצל ידוע בשדות והקילברבר המפורסם. ראוי להזכיר שרבים מהכפרים שמסביב סיפקו את מוצרי הגינה שלהם מאגיוס סרגיוס.
היו גם שתי טחנות קמח וכמה מחלבות, שקנו את החלב מרועי הכפר.
סבי, אבא של סבתי, לואיזוס קוקאציס הכין את הגלידה הכי יפה בטעם ורדים באזור.
הוא מכר אותה יחד עם שתי בנותיו. סבתי עדיין זוכרת את המתכון ואופן הכנתו.
אבל אי אפשר לשכוח שהנשים היו הטבחות הטובות ביותר. הן מכינים את האוכל והקינוחים הכי טעימים עם מתכונים מיוחדים.
הכפר היה מוקד משיכה לכפרים הסמוכים, שכן בכפר היו שני בתי קולנוע, אחד בכיכר הכפר ואחד מערבה לכפר לימניה. היו סרטים בעיקר מהקולנוע היווני. בילוי בקולנוע היתה היציאה לבני נוער שקיוו לראות שם את יקיריהם או אהוביהם.
לכפר היתה גם קבוצת כדורגל.
בשנות השישים היו גם שלושה עד ארבעה בתי מלון, בית הדין של איוואגורה, מימוזה, רבקה והאזור היחיד בעל חמישה כוכבים המכונה מפרץ סלמיס. היו שם גם טברנות ובתי קפה רבים.
למרבה הצער הכפר שלנו עכשיו כבוש. הם לקחו את זה מאיתנו ... אבל הם לא לקחו את רצוננו לחזור, את אהבתנו לכפר. הזמנים קשים, ייתכן שלעולם לא יוחזר. אבל לעולם לא יהיה שלהם, לעולם לא נשכח את זה, לעולם לא נשכח את שורשינו.
Shoshy Gefen, אילנה מאיר ואחד נוסף