יום שני, 21 בספטמבר 2020

קפריסין, טיולים מודרכים למקורות מים עתיקים Cyprus, guided tours to ancient water sources,

 קפריסין, טיולים מודרכים למקורות מים עתיקים

Cyprus, guided tours to ancient water sources,
משאבי המים הן סוגיות ישנות וקריטיות לקפריסין
התפתחותה של קפריסין, המונעת על ידי סחר תיירותי ובנקאות בפרט, מאיימת על המגוון הביולוגי העשיר של האי ועצם קיימותו, לאור הדרישה העצומה למקורות מים שהם מוגבלים מלכתחילה.
פיתוח מהיר מותח את מקורות המים עד לנקודת שבירה.
מחסור במים הוא נושא קריטי עבור קפריסין. הידוע כ"אי הירוק "בעולם העתיק, קפריסין היתה יוצאת מן הכלל לשכנותיה במזרח התיכון.
היא היתה מיוערת ברובה והיתה בה אספקה ​​בשפע של מי גשמים ומעיינות.
זה נבע מהרי טרודוס שתופסים את מרבית מימי קפריסין.
במישור כמות הגשמים השנתי נעה בין 200-300 מ"מ, ובטרודוס 600-1100 מ"מ.
ללא ההרים קפריסין תהיה חצי מדבר עם כמות גשמים שנתיים של 200-250 מ"מ בלבד.
אספקת המים הייתה קריטית למיקומם של יישובים קדומים, והיתה אספקה ​​מוגבלת בהקמת הישגים הנדסיים גדולים - כמו אמת המים של 40 ק"מ שקושרה בין סלמיס הקדומה לאספקת המים שלה בגבעות קירניאן.
בחפירות בקוריון הקדומה נחשפה מערכת מים שסיפקה מים לרחצה ומי שתייה דרך צינורות טרקוטה המוזנים על ידי מעיינות רב שנתיים ליד סוטירה, במרחק של 11 ק"מ.
ב 1957 כתב דורל כשניסה לרכוש בית בבלפאייס מתחת להרי קירנייה:
"מים כל כך נדירים בקפריסין שהם נמכרים בחבילות. אתה קונה שעה של מים מבעל המעיין. ... מקובל שמעיין יחיד נמצא בבעלות שלושים איש. ... כל הבעיה, אם כן, היא קבלת הסכמה משותפת. ... כפי שאפשר לדמיין"
ההתדיינות האלמנטרית ביותר מניחה פרופורציות ענקיות - מה שמסביר מדוע יש כל כך הרבה עורכי דין בקפריסין.
נפח מי הגשמים הנופלים על קפריסין במהלך שנה עם גשמים רגילים הוא כ 4600 מיליון מ"ק.
77 אחוז מזה מתאדה ואילו 13 אחוז זורמים כמי שטח. 10 האחוזים הנותרים הופכים למי תהום מתוכם 30 מיליון מ"ק (7 אחוזים) מופיעים מחדש על פני הקרקע דרך מעיינות.
בשנות השבעים אקוויפרים תת קרקעיים התמצו וניזוקו באמצעות מיצוי יתר של מים.
זה הוביל לפיתוח פרויקט גדול לבניית סכרים בעמקים התלולים של הרי טרודוס כדי לתפוס מים עיליים בחורף.
לקפריסין יש כיום המספר הגדול ביותר של סכרים לקילומטר רבוע ונפח האחסון הגדול ביותר לנפש, עם למעלה מ- 100 סכרים וקיבולת כוללת של 304 מיליון קוב.
לדוגמא אחת מ 108 סכרים הוא מאגר קלוואסוס שהוקם בשנת 1985 עם סכר באורך 480 מטר בגובה 60 מטר
מהנדס מים שהיה עד למשבר בשנת 2008 כתב:
"ברחבי קפריסין המחסור במים נעשה יותר ויותר חריף, שהגיע לשיאו ביבוא מים מתוקים בשנת 2008, במכליות יווניות לרפובליקה וב"בלוני פלסטיק "מפלסטיק מעוצבים בסקנדינביה לצפון קפריסין. יכולת ההתפלה הוגדלה מהשנים 2011-2012 צינור מים מתוקים ואספקת חשמל יחברו את האי עם טורקיה.
הפרויקט היה שנוי במחלוקת פוליטית מכיוון שקפריסאים היוונים אינם ששים להיות תלויים בטורקיה בטווח הארוך יותר, מתוך הנחה שאיחוד מתישהו יקרה. טורקיה, שבדרך כלל אינה לחוצה במים, רואה הזדמנות לייצא בסופו של דבר מים לישראל.
קרקעית הים בין קפריסין לישראל היא הרבה יותר רדודה ושטוחה יותר, מה שהופך צינור כזה לעלות פחות משמעותית.
בשנת 1997 החלה הממשלה בתוכנית שאפתנית של התפלת מים עם בשדה התעופה דקליה ולרנקה. ישנם כעת שישה מתקני התפלה באי, האחרון נבנה באקרוטירי.
במקביל נמשכת תכנית בניית הסכרים סביב קצה הרי טרודוס לתפוס עוד גשמי חורף.
עם זאת, מקורות מים ומחסור עדיין קריטיים. האקוויפרים הטבעיים התדלדלו ונפגעו לאורך השנים ואספקת המים לסכרים הייתה בשנים האחרונות רק 25% מהזרימה הצפויה.
זה הביא לעלייה בגירעון המים ולהגבלות חמורות על השימוש במים לשימושים ביתיים ובעיקר חקלאיים. (החקלאות משתמשת ב -65% ממקורות המים של האי, אך רק מוסיפה 3% לתמ"ג.
מפתחי תכנית אריסטו מתכננים להקים מתקן להתפלה תת קרקעי שיזין שלושה אתרי גולף מוצעים - כל אחד מהם דורש 1.1 קוב מים בשנה.
מהתיעוד עולה כי הגשמים פחתו במידה ניכרת והממוצע של אחת עשרה השנים האחרונות נאמד כעת ב 452 מילימטרים. באופן משמעותי יותר, זרם המים לסכרים, שנבנו במיוחד לאיסוף ואחסון, ירד באחוז גבוה בהרבה על פי מחלקת פיתוח המים.
מדאיג יותר היא המגמה של 100 שנה להפחתת גשמים שמראה ירידה של בממוצע מכ -590 מ"מ בשנה ל -490 מ"מ בשנה. .
מפעלי ההתפלה משתמשים בטכנולוגיית אוסמוזה הפוכה הדורשת לחץ על מי הים במקום הרתחה כמו בטכנולוגיות ישנות יותר.
עלות המים המותפלים משתנה - עקב משתנים כמו מקור האנרגיה בשימוש ומרחקי שאיבה והובלה. עלויות הלקוחות עבור מים בפאפוס ממפעל ההתפלה שם היו צפויות להיות 1.65 אירו למ"ק
גורמי עלות לטובת קפריסין הם שרוב האוכלוסייה קרובה לים וכי הביקוש למים הוא הגבוה ביותר בקיץ
קפריסין מתנסה בכוח סולארי מרוכז כאמצעי לייצור חשמל והתפלת מים בו זמנית.
פחות גשם פלוס אנשים התיירות נוספת שווה גירעון מים אדיר.
חקלאות אינטנסיבית ברצועת החוף ליד לרנקה מחייבת השקיה באספקת מים מועטה
Shoshy Gefen, אמירה מורג ואחד נוסף
6 תגובות
14 שיתופים
לייק
תגובה
שתף
פורסם על ידי ב-