קפריסין, הבחירות בקפריסין לפרלמנט, לנשיאות, למועצות המקומיות ולפרלמנט האירופי Cyprus's elections to parliament, presidency, local councils, European Parliament

 קפריסין, הבחירות בקפריסין לפרלמנט, לנשיאות, למועצות המקומיות ולפרלמנט האירופי

Cyprus's elections to parliament, presidency, local councils, European Parliament

אם יש דרך לסבך את חלוקת קולות המצביעים לבית הנבחרים, אז הקפריסאים הם אלופי העולם.

הזכות להצביע בקפריסין היא לאזרחים מגיל 18 ומעלה. הם רשאים להצביע בבחירות לנשיאות, לפרלמנט, לרשות המקומית ופרלמנט אירופי.

אזרחי האיחוד האירופי רשאים להצביע גם בבחירות לפרלמנט ברשויות המקומיות והאירופיות.

על מנת להצביע בבחירות לפרלמנט אזרחים חייבים להתגורר בקפריסין במשך שישה חודשים.

על מנת להצביע בבחירות המקומיות אזרחים או אזרחי האיחוד האירופי חייבים להתגורר בעירייה או בקהילה.

על מנת להצביע בבחירות לפרלמנט האירופי אזרחים אירופאים חייבים להתגורר בקפריסין או בכל מדינה אחרת באיחוד האירופי במשך חצי שנה. אסור להצביע באמצעות מישהו אחר.

בעבר, שתי קהילות האי, הקפריסאים היוונים והקפריסאים הטורקים הצביעו בבחירות נפרדות לבית הנבחרים, שם בחרו מושבים שונים שכל אחד מהם דורש רוב נפרד כדי שיעברו חוקים, ובחירות לנשיאות בהן הקהילה היוונית-קפריסאית בחרה בנשיא והקהילה הקפריסאית הטורקית בחרה בסגן הנשיא.

בשנת 1964 פרשו הקפריסאים הטורקים מההשתתפות בממשלת המדינה.

בעקבות תיק בית המשפט עזיז נגד קפריסין בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 2004, קפריסאים טורקים השוכנים באזורים שבשליטת הממשלה באי רשאים להירשם להצבעה.

מערכת בחירות

הבחירות מנוהלות על ידי משרד הבחירות המרכזי שהוא חלק ממשרד הפנים. המזכיר הקבוע של משרד הפנים משמש כקצין בחירות כללי. ברמה המחוזית, קציני המחוז הראשי הקבועים משמשים כקציני בחירות.

בחירות לנשיאות

הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לחמש שנים, כאשר בבחירות נערכות במקרה של מקום פנוי במישרת הנשיא ותוך פרק זמן של 45 יום מאחר והמשרה פנויה עד לבחירות הבאות לנשיאות.

בשנת 2019 תוקנה החוקה על מנת להוסיף מגבלה של שני קדנציות רצופות.

על המועמדים לנשיא להיות אזרחי הרפובליקה של קפריסין מעל גיל 35 שנה שלא הואשמו בפשעים הקשורים למוסר, שאין להם דיון על ידי בית משפט לפני הבחירות ושלא נמצאים נפשית לא מסוגלים לבצע את תפקידי הנשיא.

מערכה של שני הסיבובים לבחירת הנשיא.

נבחר המועמד שמקבל רוב קולות תקף.

אם אף מועמד לא מקבל את מספר הקולות הנדרש, מתקיים סבב שני ביום המקביל בשבוע שלאחר מכן בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר בו נבחר המועמד שמקבל הכי הרבה קולות.

בחירות לפרלמנט

הבחירות לבית הנבחרים מתקיימות אחת לחמש שנים. גיל המועמדות 21 שנה

במקור, החוקה קבעה כי ישנם 50 מושבים לבית הנבחרים, כאשר 35 (70%) הוקצו לקהילה הקפריסאית היוונית ו- 15 (30%) הוקצו לקהילה הקפריסאית הטורקית. בשנת 1985 לקראת התנהלות חלקה של הבית אומץ חוק שהעלה את מספר המושבים ל -80, כאשר הקפריסאים היוונים בחרו 56 והקפריסאים הטורקים בחרו 24 (שנותרו פנויים). הקהילות המרוניות, הארמניות והלטיניות בוחרות גם שלושה חברים צופים.

קפריסין מחולקת לשישה מחוזות בחירה המתאימים בדיוק לששת המחוזות.

מחוז הבחירה של ניקוסיה בוחר 20 חברים, לימסול בוחרת 12, פמגוסטה בוחרת 11, לרנקה בוחרת 6, פאפוס בוחרת 4 וקירניה בוחרת 3.

הבוחרים מצביעים לרשימה שהיא מפלגה, קואליציית מפלגות, קואליציית עצמאים או מועמד עצמאי אחד.

יש להם גם אפשרות להצביע על קולות מועדפים למועמדים ברשימה הנבחרת כאשר יש להם קול מועדף אחד על כל ארבעה מושבים במחוז הבחירה שלהם, הצבעה מועדפת אחת עבור מחוזות עם פחות מארבעה מושבים. המועמדים מסודרים על סמך קולות עודפים למעט מנהיגי מפלגות או מנהיגי מפלגות בקואליציות שתמיד מדורגים במקום הראשון ואינם מקבלים קולות עודפים. המועמדים הראשונים שהוזמנו בדרך זו בהתאמה למספר המנדטים שהוענקו לרשימתם בכל מחוז בחירה בהתאמה, מוכרזים כנבחרים.

מושבים מוקצים לרשימות בשלוש הקצאות.

בהקצאה הראשונה, בכל מחוז בחירה מחושבת מכסת בחירות על ידי חלוקת מספר הקולות התקפים במספר המנדטים באותו מחוז, למעט עשרונים. קולות כל רשימה מחולקים לפי מכסת הבחירות כדי לחשב כמה מושבים הרשימה מקבלת, לא כולל עשרונים.

הקצאה שנייה מתרחשת כשיש מושבים שלא התמלאו בהקצאה הראשונה. לצורך ההקצאה השנייה מתייחסים לכל קפריסין כאל מחוז בחירה יחיד. רק מפלגות המקבלות יותר מ -3.6% מהקולות, קואליציות של שתי מפלגות המקבלות יותר מ -10% מהקולות וקואליציות של יותר משתי מפלגות המקבלות 20% מהקולות רשאיות לקבל מושבים בהקצאה השנייה.

"הקולות הלא מנוצלים" של כל רשימה (למעט אלה שלא הגיעו לסף) מחושבים מכל מחוז בחירה על ידי הפחתת מושבי הרשימה כפול מכסת הבחירות מקולות הרשימה.

מכסת הבחירות עבור ההקצאה השנייה שווה לסך הקולות שלא נוצלו של כל רשימה חלקי המושבים שלא הוקצו בהקצאה הראשונה. הקולות שאינם בשימוש של כל רשימה מחולקים לפי הסף כדי לחשב כמה מושבים הרשימה זוכה מההקצאה השנייה. אם מושבים כלשהם נותרו ללא הקצאה לאחר ההקצאה השנייה הם מוקצים לרשימות עם הקולות הכי לא בשימוש לאחר ההקצאה השנייה, למעט מפלגות עם פחות מ -7.2% מהקולות.

מושבים שהוקצו בהקצאה השנייה והשלישית מחולקים לרשימות במחוזות הבחירה על ידי דירוג המפלגות על פי סך הקולות שלהן ומתן מקום לרשימות במחוז הבחירה שם היו בהקצאות הראשונות הכי הרבה קולות שלא נוצלו, בהנחה שלא היה לאזור הבחירה כל מושביו התמלאו בעבר, והדבר חוזר על עצמו עד שכל מושבי הרשימה מההקצאה השנייה והשלישית מוקצים לבחירות.

היסטוריה של בחירות קודמות

הממשל הקולוניאלי הבריטי ניסח חוקה לקפריסין כמה שנים לאחר קניית קפריסין מהעות'מאנים (1878).

באסיפת החקיקה היו אמורים להיות 9 חברים מקפריסין היוונית, 3 חברי קפריסין טורקים (כולם נבחרים) ו -6 חברי בריטים לשעבר. ההצבעה של ראש האסיפה הבריטי שקלה יותר במקרה של אי הסכמה של 50% -50%. כך באופן מסורתי חברי קפריסין טורקיה ובריטים היו משתפים פעולה ומעבירים חקיקה למרות חילוקי הדעות של חברי קפריסין היוונים

בשנת 1931 נבחר נקיטי ביי, תומך קפריסאי טורקי של כמאל אטאטורק (בשנים קודמות הוכרחו חברי קפריסין טורקיים מהמעמד השליט העות'מאני). נקתי ביי הסכים עם חברי קפריסין היוונים בכמה נושאים. זה גרם למושל הבריטי, סר רונלד סטורס להתעלם מהאסיפה בעת העברת הצעות החוק. חברים קפריסאים יוונים זועמים פתחו במהומה והחוקה בוטלה.

הבחירות המוניציפאליות הראשונות התרחשו בשנת 1943. שניים מראשי הערים הזוכים היו חברים ב- AKEL: פלוטיס סרוואס בלימסול ואדם אדאמאנטוס בפמגוסטה, וששת האחרים שבהם היו לאומנים יוונים.

בשנת 1946 המצב התהפך: 6 היו חברים או תמכו על ידי AKEL, כולל יואניס קלרידס בניקוסיה.

בחירות לנשיאות

הבחירות הראשונות לנשיאות לקפריסין העצמאית התקיימו בשנת 1960. עיקר תומכי ה- EOKA היו בעד מקאריוס השלישי, ואילו AKEL תמך ביואניס קלרידיס (אביו של גלפקוס קלרידס). קלרידס נתמך גם על ידי פוליטיקאים עצמאיים, שני אנשי השמאל כמו פלוטיס סרוואס ואנשי הימין כמו תמיסטוקליס דרוויס. הקהילה הקפריסאית הטורקית בחרה בפזיל קוקוס לתפקיד סגן נשיא ללא התנגדות.

הבחירות הבאות היו אמורות להתקיים בשנת 1965, אך נדחו כתוצאה מהמצב יוצא הדופן שנוצר מהסכסוך הבין-קהילתי. תקופת כהונה הוארכה על ידי חוק בית הנבחרים.

הנשיא מקריוס התרחק מהרשעותיו הקודמות באנאוזיס בקמפיין הנשיאותי שלו בשנת 1968 וטען לעצמאות קפריסין. הוא הכריז שאנוזיס היה רצוי אך עצמאות אפשרית. יריבו היה הפסיכיאטר טאקיס אוודוקאס שעמד למלחמה למען אנוזיס. מקריוס ניצח בבחירות. קפריסאים טורקים לא השתתפו בממשלה אך היו להם בחירות נפרדות, פזיל קוקוס נבחר לסגן נשיא.

בשנת 1973 נבחר מקאריוס מחדש ללא התנגדות.

לאחר מותו של מקריוס בשנת 1977, נשיא בית הנבחרים דאז, ספירוס קיפריאנו, קיבל את תפקידו באופן זמני עד לבחירות 1978.

בבחירות 1978 תמך גלפקוס קלרידס במפלגתו, ראלי דמוקרטית ואילו ספירוס קיפריאנו נתמך על ידי המפלגות הקפריסאיות היווניות האחרות. בעקבות חטיפת בנו של קיפריאנו, אכיליאס, קלרידס לא התמודד לבחירות וקיפריאנו ניצח.

בשנת 1983 כינתה המפלגה הדמוקרטית של קיפריאנו ברית עם AKEL על בסיס סדר יום מוסכם, תוכנית המינימום כביכול. קיפריאנו נבחר מחדש בבחירות לנשיאות באותה שנה. התנגד לו Glafcos Clerides, מנהיג מפלגת הראלי הדמוקרטית הימנית ו- Vassos Lyssarides של המפלגה הסוציאליסטית, EDEK.

ב- 1985, AKEL לא היה מרוצה ממדיניותו של קיפריאנו, במיוחד מעמדו במשא ומתן והשותפות קרסה. AKEL מצאה את מועמדה החדש לבחירות בשנת 1988 בג'ורג 'וסיליו שהצליח להגיע לסיבוב הבחירות השני יחד עם גלפקוס קלרידס. קיפריאנו לא קיבל מספיק קולות. בתמיכה נוספת של EDEK, שמועמד וסוס ליסארידיס לא הצליח במיוחד בסיבוב הראשון, זכה וסיליו בסיבוב השני.

בעוד העצרת הדמוקרטית תמכה בוואסיליו במשא ומתן על מערך הרעיונות של גאלי, כאשר בחירות 1993 התקרבו, היא החלה לבקר את וסיליו על כך שלא דרש מספיק. במקביל, שותפות של מפלגתו הדמוקרטית של קיפריאנו ושל ה- EDEK של ליסארידיס דחתה את רוח רעיונות הגאלי ביחד וטענה כי גם וסיליו וגם קלרידס היו מוכנים באותה מידה להתפשר. השותפות זכתה לתמיכה חזקה של הכנסייה והמועמד שלה היה פשאליס פשאלידיס.

פשאלידיס לא הגיע לסיבוב השני, אולם המפלגה הדמוקרטית סיכמה עם קלרידס ותמכה בו. כך נבחר קלרידס בשנת 1993, כשהוא מנצח את ג'ורג 'וסיליו, שהתמודד שוב כמועמד עצמאי הנתמך על ידי AKEL ו- ADISOK, והקים ממשלה עם חברים בעצרת הדמוקרטית וגם במפלגה הדמוקרטית.

הנושא העיקרי של מערכת הבחירות ב -1998 היתה רכישת טילי נ"מ S-300 מרוסיה. קלרידס נתמך על ידי EDEK ואילו המפלגה הדמוקרטית ו- AKEL תמכו בג'ורג 'יאקובו, שר לשעבר בממשלות קיפריאנו ווסיליו.

קלרידס ניצח בבחירות.

לבחירות 2003 הכריז מנהיג ה- EDEK ייאנקיס אומירו על עצמו שהוא מועמד וההפעלה הדמוקרטית תמכה בו בתחילה. בגלל מהלך המשא ומתן ביקש קלרידס להישאר נשיא לשנתיים נוספות, ולכן העצרת הדמוקרטית תמכה בו. זה גרם ל- EDEK לפנות לקואליציית האופוזיציה שכבר הוקמה בין AKEL למפלגה הדמוקרטית. מנהיג האחרון, טאסוס פפאדופולוס נבחר כמועמד. בינתיים היועץ המשפטי לממשלה אלקוס מרקידס לא הסכים עם מפלגתו, ראלי הדמוקרטית והתמודד כמועמד עצמאי. פפאדופולוס ניצח מהסיבוב הראשון.

בחירות לפרלמנט

בבחירות לפרלמנט ב -1960 התמודדו שלוש מפלגות ומספר מועמדים עצמאיים. "החזית הפטריוטית" הימנית זכתה ב -30 מושבים, AKEL השמאלנית זכתה בחמישה מושבים ואילו איחוד הלוחמים הפנסיפרי לא זכה בשום מושב. בשנת 1965 לא נערכו בחירות לפרלמנט בגלל המתח הבין-קהילתי השורר.

חמש מפלגות התמודדו עם הבחירות ב -5 ביולי 1970. שלוש מהן, המפלגה המאוחדת, החזית המתקדמת והמפלגה הדמוקרטית הלאומית האופוזיצית, היו ימניות; האחד, האיחוד הדמוקרטי המאוחד של המרכז (EDEK), של המרכז; והשני, אקל, שמאלני.

הבחירות השלישיות לפרלמנט התקיימו ב- 5 בספטמבר 1976, שנתיים לאחר הפלישה הטורקית. התמודדו עליו על ידי העצרת הדמוקרטית, החזית הדמוקרטית (המפלגה הדמוקרטית), EDEK הסוציאליסטית ו AKEL השמאלנית. העצרת הדמוקרטית הימנית קיבלה כ -26% מהקולות, אך עקב קואליציה שנגדה נגדה, לא נותרה ללא צירים.

הבחירות הפרלמנטריות הרביעיות התקיימו ב- 24 במאי 1981. על הבחירות התמודדו העצרת הדמוקרטית הימנית, המרכז הדמוקרטי המרכזי, החזית הדמוקרטית החדשה ואיחוד המרכז, EDEK הסוציאליסטית AKEL ו- PAME השמאלנית.

הבחירות החמישיות לפרלמנט התקיימו ב- 8 בדצמבר 1985. בעקבות חוק שהתקבל על ידי בית הנבחרים הועלה מספר המושבים שהוקצו לקהילה הקפריסאית היוונית מ- 35 ל -56. מספר המושבים הקפריסאים הטורקים הועלה מ- 15 ל- 24.

על הבחירות התמודדו ארבע מפלגות - העצרת הדמוקרטית הימנית, המפלגה הדמוקרטית המרכזית, EDEK הסוציאליסטית ו AKEL השמאלנית, כמו גם מועמדים עצמאיים.

וסוס ליסארידס, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית EDEK, נבחר לנשיא הבית. מועמדותו נתמכה על ידי מפלגתו ועל ידי המפלגה הדמוקרטית.

הבחירות השישית לפרלמנט התקיימו ב -19 במאי 1991. התמודדו עליהן על ידי המפלגות הפוליטיות או קבוצות המפלגה הבאות - מפלגת הראלי הדמוקרטית בקואליציה עם המפלגה הליברלית, המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הסוציאליסטית EDEK, מפלגת הכוחות AKEL- שמאל-חדש ושתי מפלגות חדשות, תנועת הפליטים (PAKOP) והשמאל הרפורמי (ADISOK), קבוצת רסיסים מ- AKEL.

אלכסיס גלנוס (המפלגה הדמוקרטית) נבחר לנשיא הבית בקולות המשותפים של המפלגה הדמוקרטית והראלי הדמוקרטית - הקואליציה הליברלית.

הבחירות השביעיות לפרלמנט התקיימו ב- 26 במאי 1996. הן נערכו תחת מערכת ייצוג פרופורציונאלית שזה עתה אומצה, לפיה מפלגה שקיבלה 1/56 מהקולות התקפים או (1,79%) בחרה בחבר בית. שיטת ההצבעה החדשה עודדה את השתתפותן של מפלגות נוספות בבחירות. המפלגות הפוליטיות הבאות השתתפו בבחירות 1996 - העצרת הדמוקרטית - קואליציית המפלגה הליברלית, מפלגת האופקים החדשים, המפלגה הדמוקרטית, תנועת הדמוקרטים החופשיים (של הנשיא לשעבר וסיליו), תנועת האקולוג, המפלגה הסוציאליסטית EDEK, שמאל חדש (ADISOK) ומפלגת הכוחות AKEL- שמאל-חדש.

ספירוס קיפריאנו נבחר לנשיא הבית.

משאלי עם

בחוקה של קפריסין אין אזכור למשאל עם קפריסין היא אחת משתי המדינות היחידות שלא מקיימות את משאל העם על הצטרפות לאיחוד האירופי (השנייה היא בריטניה). משאל העם היחיד שהתקיים בקפריסין העצמאית היה משאל עם על תכנית אנאן שהתקיימה הן ברפובליקה של קפריסין והן ברפובליקה הטורקית המופרכת של צפון קפריסין ב- 24 באפריל 2004.

לפני עצמאות קפריסין היה גם משאל עם אנוס קפריסאי בשנת 1950, שהיה לא רשמי.

ויקיפדיה

הצג נתוני שימוש

137 תפוצה של הפוסט

3חיים סתיו, Shoshy Gefen ואחד נוסף