קפריסין, טיולים מודרכים, הכפרים במחוז ניקוסיה, הכפר קלירו Klirou village Nicosia district

 קפריסין, טיולים מודרכים, הכפרים במחוז ניקוסיה, הכפר קלירו

Klirou village

Nicosia district

הכפר קלירו Klirou הוא כפר במחוז ניקוסיה שממוקם בצפון מזרח הר טרודוס. הכפר קלירו נמצא כ 25 ק"מ דרומית מערבית לעיר הבירה.

הכפר בנוי בצורה מרשימה על שלוש גבעות עוקבות, בגובה של 450 מטר מעל פני הים.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2011, מנתה קלירו 1847 תושבים.

סיפורו של הכפר קלירו:

קלירו היה שייך לממלכה העתיקה טמאסוס Tamassos, כפי שמעיד ההבדל בממצאים ארכיאולוגיים כמו בורות, טחנות, אתרי עיבוד מתכות וקברים עתיקים.

על פי סטראבו גיאוגרף יווני, בטמאסוס Tamassos היו מכרות כסף באזור אטובריסי וקולופאדס Aetovrissi and Kouloupades, שהם אזורים גאוגרפיים של קלירו.

בעידן הרומי פותח ניצול המינרלים עוד יותר.

עד המאה החמישית, קלירו לא היה הכפר המוכר לנו כיום אלא מתחם של יותר מ -10 כפרים והיה המרכז לעיבוד מתכות תעשייתיות באזור.

קלירו בתקופה הוונציאנית היה מסוכסך.

על המפה של ליאוניטה עטר החל משנת 1542, קלירו מסומן כקלירו.

על שמו של הכפר קלירו נאמר כי שם זה נובע מהמתנחל הראשון של האזור שנקרא קלירוס.

על פי גרסה שנייה, השם נובע מכך שכל תושבי הכפר, בגיל לא מוגדר, הפכול"קליריקי", פירושם אנשי דת בכדי להילחם במגפה קטלנית.

מאז הכפר נקרא קלירו על ידי "קליריקוס" (שפירושו איש דת).

גרסה אחרת מציינת כי השם "קלירו" הופיע בתקופת המעבר בנצרות. בסביבות שנת 392 לספירה קלירו, הפך לבסיס צבאי ומרכז הנצרות התפשט ברחבי האזור.

החקיקה דאז, שקבעה להוציא מחוץ לחוק את הדת היוונית העתיקה, קבעה שכל אחד צריך להיות נוצרי כדי להיות מסוגל להחזיק באדמה. כך, מהביטוי "נלך לקלירוס", האזור נקרא קלירו.

כנסיית הכפר:

בכפר קלירו תמצאו את הכנסייה הישנה והחדשה של פנאגיה לאני, שנבנתה בשנת 1878, לצד הענסייה הישנה. העבודה נמשכה כ- 16 שנים והסתיימה בשנת 1894.

הגיאולוגיה והמורפולוגיה של האזור:

אזור קלירו מאופיין בסלעים שנוצרו על ידי התמצקות הלבה שהגיעה מהתפרצות געשית תחתית, הרי לזיריס וסיפרוקוקוס, הגבעות הרבות ברחבי האזור המנהלי של הכפר, המישורים הקטנים הנמצאים בין בגבעות ועמקי הנהרות, הנהרות סראצ'י, קוטי, קמארה, מולוס וקפטון, הגאיות והעמקים.

עיסוקי התושבים ומוצרי האזור:

תושבי הכפר עד ראשית המאה העשרים היו כמעט כולם חקלאים ןטיפחו בעלי חיים.

באזורים ההרריים והגבעות של הכפר גידלו גפנים ושקדים. בשולי השדות, על גדות ומדרונות הארקדות, נטעו עצי שקד ולעיתים תאנה. בשפלה טיפחו דגנים.

יש חקלאים מגדלים שעועית, לוביה, עדשים, פבטות, ורדים או צמחי קיץ כמו לואיס, חומוס, כותנה, שומשום, כמון, אבטיחים ומלונים.

מגדלים גם זנים כמו קטניות וצמחי מספוא. הקטניות העיקריות היו שעועית, לבנה, עדשים, חומוס ומספוא, הפאבטה והסיפונארין, שקדים, רימונים, תאנים וזיתים.

+23

4Shoshy Gefen, Sonia Vaserman ו2 נוספים