קפריסין, טיולים מודרכים בניקוסיה, בית הפרלמנט בניקוסיה Government Parliament Buildings, Nicosia

 קפריסין, טיולים מודרכים בניקוסיה, בית הפרלמנט בניקוסיה

Government Parliament Buildings, Nicosia

בחצות הלילה בין ה -15 ל -16 באוגוסט 1960, קפריסין חדלה להיות מושבה בריטית והפכה לרפובליקה עצמאית.

בטקס רשמי שהתקיים ב- 16 באוגוסט העביר המושל הבריטי האחרון, סר יו פוט, את השלטון לנשיא הראשון של הרפובליקה החדשה של קפריסין, הארכיבישוף מקריוס השלישי ולסגנו הראשון של הנשיא, פאסיל קיוקוק, שנבחרו ל לתפקידי המדינה הגבוהים ביותר בבחירות לנשיאות הראשונות ב- 13 בדצמבר 1959.

החוקה של הרפובליקה של קפריסין קובעת הפרדת רשויות ברורה.

הסמכות הביצועית מופעלת על ידי הנשיא, סגן הנשיא ומועצת השרים,

הסמכות השיפוטית מוטלת על בתי המשפט של הרפובליקה

הסמכות המחוקקת מופעלת על ידי בית הנבחרים ולשכות הקהילה.

הסכמי צריך-לונדון וחוקת הרפובליקה של קפריסין מכילים הוראות להקמתם של שתי לשכות קהילתיות נבחרות, יוונית וטורקית, העוסקות בכל הנושאים החינוכיים, התרבותיים והדתיים הנוגעים לשתי הקהילות.

הבחירות הראשונות לפרלמנט התקיימו ב- 31 ביולי 1960 וב- 7 באוגוסט 1960 נערכו בחירות לתאי הקהילה. הבחירות עקבו אחר מערכת רוב על בסיס חקיקה קולוניאלית.

מספר הנציגים היה חמישים, על פי החוקה, ומתוכם שלושים וחמישה (70%) נבחרו על ידי הקהילה היוונית וחמישה עשר (30%) על ידי הקהילה הטורקית.

בית הנבחרים שזה עתה הוקם התמודד עם בעיות בתפקודו התקין מאז ראשיתו בשל ליקויי החוקה. לאחר שפותחה על ידי ועדה חוקתית מעורבת, החוקה שניתנה לקפריסין הבטיחה את החירויות והזכויות הבסיסיות של האזרחים, אך הכילה אלמנטים מפלגים, שהגבילו את הזכות מלכתחילה את התקדמותה ופיתוחם החלקים של המדינה.

הוראות לכך כוללות, בין היתר, את זכות הווטו של סגן נשיא הרפובליקה, בחירת רשויות מוניציפאליות נפרדות על ידי כל קהילה בחמש הערים הגדולות (למעט קירניה בה התגוררו אך מעט קפריסאים טורקים) רוב נפרד של נציגי קפריסין היוונית ונציגי קפריסין הטורקים הדרושים לתיקון חוק הבחירות ולאימוץ כל חוק הנוגע לעיריות או להטלת מיסים וחובות.

כתוצאה מהוראה זו, למיעוט קטן של נציגי קפריסין הטורקים יש זכות לבטל את רצון הרוב.

באמצעות זכות זו בשנת 1961, הצביעו נציגי קפריסין הטורקים נגד הצעת החוק להארכת תקופת חוק המס בתוקף ובעקבות זאת גם נגד הצעת חוק מס הכנסה, והותירה את הרפובליקה ללא חקיקה רלוונטית במשך ארבע שנים.

לאחר הסכסוך הבין-קהילתי בדצמבר 1963, חמש עשרה הנציגים הקפריסאים הטורקים התפטרו מהבית ומושביהם נותרו פנויים. כל הקפריסאים הטורקים המכהנים בתפקיד ציבורי או עובדים בשירות המדינה פרשו גם הם מתפקידיהם.

הבית המשיך לתפקד מכיוון שעל פי הוראות חוקתיות הוא יכול לדון אם לפחות שליש ממספר הנציגים הכולל נוכח.

התפתחויות חשובות התרחשו בזירה הפוליטית בקפריסין בשנים שלאחר מכן.

התפקידים שהתפנו על ידי שלושת השרים הקפריסאים הטורקים, שפרשו מהממשלה, הועברו לידי שרי קפריסין היוונים. סומכות של בית המשפט החוקתי העליון הועברה לבית המשפט העליון.

במרץ 1965 חוקק הבית חוק שבאמצעותו הועברו סמכויות החקיקה של הלשכה הקהילתית היוונית לבית הנבחרים, המיומנויות בנושאי חינוך, תרבות והוראה הועברו למשרד החינוך, שהוקם על ידי אותו חוק ושאר תפקידיו הניהוליים של הלשכה למשרדים רלוונטיים אחרים.

בשל המצב הלא סדיר שנגרם בעקבות האירועים הדרמטיים לשנת 1963, הבחירות לפרלמנט הבאות לא נערכו ביולי 1965, אלא רק ב- 5 ביולי 1970, כאשר כהונת הנציגים חודשה מדי שנה באמצעות חקיקה רלוונטית.

ההפיכה ב -15 ביולי 1974 והפלישה הטורקית ב -20 ביולי 1974, כיבוש הכוחות הטורקיים על ידי 37% משטחה של קפריסין וגירושם האלים של כשליש מהאוכלוסייה מבתיהם ונכסיהם הביאו לבחירות נדחה שוב.

הבחירות הפרלמנטריות הבאות ברפובליקה של קפריסין נערכו ב -5 בספטמבר 1976.

בתפקידי כהונה שלאחריה, הבית לקח על עצמו משימה נוספת: חקיקה, בשיתוף פעולה עם ההנהלה, של חקיקה מיוחדת להפצה שיוויונית של הנטלים שהביאה הפלישה והכיבוש הטורקי, כמו גם אמצעי חקיקה אחרים.

מכוון לשיקום כלכלת המדינה ולהקלה על עקורים, קורבנות אחרים וקרובי נעדרים. הבית לוקח מאז חלק פעיל במאבק העם למציאת פיתרון צודק וקיים לבעיית קפריסין ברמה המקומית והבינלאומית כאחד.

ההחלטה שקיבל הבית ב- 20 ביולי 1985 להגדיל את מספר נציגיו לשמונים מהווה נקודת ציון חשובה בתולדות הפרלמנט. חמישים ושישה מהם ייבחרו על ידי הקהילה היוונית ועשרים וארבע על ידי הקהילה הטורקית כדי לשמור על יחס 70:30 הקבוע בחוקה.

החלטה זו התקבלה תוך הפעלת חוק הכורח, מכיוון שהחוקה קוראת לרוב נפרד של קפריסאים יוונים וקפריסאים טורקים במקרה של התיקון הרלוונטי. הגידול במספר הנציגים נדרש מכיוון שעקב ריבוי פעילויות הפרלמנט והשתתפותו בכמה ארגונים פרלמנטריים בינלאומיים, חמישים החברים הקיימים כבר לא יכלו לבצע את עבודת המחוקק כראוי ובמיוחד זו של ועדות פרלמנטריות.

ניקוסיה

3Shoshy Gefen, אמירה מורג ואחד נוסף