יום ראשון, 20 בדצמבר 2020

צפון קפריסין, הכפר ''אסיס'' קהילת במחוז פמגוסטה, צפון קפריסין, שם הכפר מתורגם ''ללא צל'' Assis village, Famagusta district, North Cyprus

 צפון קפריסין, הכפר ''אסיס'' קהילת במחוז פמגוסטה, צפון קפריסין, שם הכפר מתורגם ''ללא צל''

Assis village, Famagusta district, North Cyprus
הכפר ''אסיס'' Assia, ביוונית Άσσια, היא קהילה במחוז פמגוסטה בצפון קפריסין.
לאחר הפלישה הטורקית בשנת 1974, הכפר אינו נשלט על ידי הרפובליקה של קפריסין.
שטח הקהילה שייך על פי חוק (דה יורה) לרפובליקה של קפריסין, ואילו בפועל שייך למדינה הלא מוכרת של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.
הכפר מורכב משתי קהילות, "השכונה העליונה" של אגיוס יואניס וה"נמוכה "של אגיוס גאורגיוס.
בכפר היו חמש כנסיות: אגיוס גאורגיוס, אגיוס יואניס פרודרומוס, אגיוס תיאודורוס, אגיוס ספירידונאס ופנאגיה.
אסיס הוא אחד הכפרים הגדולים במרכז מישור מסוריה, במחוז פמגוסטה.
הוא ממוקם בין ניקוסיה - לפמגוסטה, כ 23 ק"מ ממזרח לניקוסיה ו 38 ק"מ מערבית לפמגוסטה.
הכפר נמצא במרכז מישור מסוריה וגובל במערב הכפר עם הכפר עפאניה, במזרח עם הכפר ווטילי, בצפון מערב עם הכפר אגסטינה, מרתובונוס, מוסוליטה וסטרוגילוס.
מדרום, במרחק קצת יותר גדול, נמצאות טרמטוסיה, ארסוס, את'ינו ושני כפרים טורקיים קטנים, אגיה ומלוסיה.
בצד הצפוני של הכפר אסיה משתרע ה"מישור" על פי האסיות, כלומר המישור הפורה, השטוח, של מסוריה, עם מעט עצים.
המישור מושקה על ידי נהר גיאליה הממלא אותו בסחף עשיר.
מדרום לכפר משתרע "טרכונאס", אדמה פחות פורייה, בה האדמה גבעית, ואינה מושקית בנהר אלא מושקה רק בגשם ובארות.
כאן בעיקר נזרעת שעורה והכבשים רועות. החממות המייצרות ירקות עשירים ואיכותיים.
כמעט מכל צידי הכפר ישנם שרידים מפוזרים, קונסטרוקציות ומבנים מיישובים עתיקים, המציגים את מיקומו של הכפר מדי פעם.
מדרום נמצא האתר "לינה", בו היו חפצי חרס שבורים שונים, בארות ומערות של יישובים ישנים.
תושבים מבוגרים רבים בכפר טענו כי בשנים קודמות הכפר היה במאניה (מנגיה), לכיוון אגסטינה באמצע המישור ליד המקום בו הצטרפו הנהר ג'יאליאס ופדיה.
בתקופת השלטון הפרנקי היה באותו זמן מנזר, עם כנסייה של אגיוס גאורגיוס ושנים-עשר נזירים.
הטורקים הרסו את המנזר והפכו אותו לחווה. החווה נתרמה על ידי לאלה-מוסטפה לרמדאן פאשה, שהתגורר אז באסיה.
עם זאת, מכיוון שהאזור הוצף על ידי הנהר והפך לבוצי, נאלצו תושבי מאניה לעבור לאסיה, צפונית לכפר הנוכחי.
כמה זקנים דיווחו: "תמיד שמענו על אישה שהתייצבה ויחד עם תושבי הכפר האחרים הפרידו בין שני הנהרות, כך שגיאליאס יחלוף ליד הכפר שלנו, נאמר כי אישה זו הייתה הרוזנת מריה, שהייתה לה חווה גדולה, בה נמצא כיום הכפר סטרונגילוס. עובדה זו מוצבת במהלך הכיבוש הטורקי.
הנהר, לעומת זאת, המשיך לגרום להם צרות, ולכן הם נאלצו לעבור דרומה, אדמה שהייתה גבוהה יותר, במקום בו נמצאת אסיה כיום.
המיקום החדש היה באזור פרודרומו והאנוטקיה, בצפון מערב הכפר.
יסודות נמצאו באתר פרודרומוס, אולי כנסייה, שאבניה שימשו להקמת כנסיית פרדרומוס בכנסייה העליונה של הכפר.
קיומה של כנסייה באזור זה מסופרות גם אגדות שונות בקרב האסיוטיות הוותיקות.
היו באזור חנוטקיה חורבות, כמו גם כנסיית לבנים קטנה של אגיוס תיאודורוס בצפון מזרח הכפר.
הכנסייה הייתה קיימת עד 1974. שם, כשחפרו כדי להשיג "מרצפות" לריצוף הרחובות, הם מצאו שלדים אנושיים, עובדה שמעידה שיהיה בית קברות.
בנוסף, באזור זה היו שלוש בארות, לוריקוס, על כביש אסיאס - אגסטינה, לקקוס טיס קמארה, על כביש אסיאס - סטרונגילו ועוד.
הרועים השקו אותם וכל הכפר הושקה, כי לא הייתה אספקה ​​אחרת של מי שתייה.
עדות נוספת לכך שהכפר היה אז באזור זה היא כנסיית פנאגיה.
זו כנסייה מהמאה ה -15 שיש לה ערך ארכיאולוגי רב, כפי שציין הארכיאולוג האנגלי רופרט גוניס. קירותיו כוסו בציורי קיר, אך כוסו על ידי תושבי הכפר במהלך תיקונו.
הוא התקיים עד 1974 בכנסיית המאה ה -17 של הכנסייה ובאייקונים ישנים שונים.
שמו של הכפר מגיע על פי גרסה מהמילה "צל" והקיפוח "א", כלומר "אסקיה", מעץ ואפר האזור.
העצים היו תמיד מעטים מאוד ולא היה צל. האזור היה אסיס (ללא צל), ולאט לאט עם טעות נפוצה כלשהי בניב הקפריסאי בצלילים דומים, הוא הפך לאסיה.
בטקסטים מימי הביניים מכנים אותו אסקיה או אסקיה או אסקיה.
גרסה שנייה, שהיא אטימולוגיה פופולרית, המשותפת לתושבי הכפר רבים, היא שאסיה קיבלה את שמה מהתיקים שהכינו תושבים רבים מעורות כבשים ועזים.
בתקופות של שתייה הרואית ותחרויות משקאות הומריות נאמר כי השם נובע מכך שתושבי אסיה שתו הרבה יין, וספרו את היין שהם צרכו לא עם כוסות אלא עם מימיות עור.
על פי Sakelariou בספרו ההיסטורי "Kypriaka" הוא טוען שקומי אסיה, שליאונטיוס מצ'יראס מכנה אסקיה, הוא בין המושבות האחרות של הפלופונסוס בקפריסין. נהפוך הוא, לטענת הפולקלוריסט והחוקר הקפריסאי נרצ'וס קלרידס, היישוב אסיה הוקם על ידי מהגרים שהגיעו מהעיר אסוס שבאסיה הקטנה.
ניתן לחבר את ייסודה של אסיה על פי גרסת Sakelari עם המתיישבים הלאקוניים של קפריסין, אך ללא ראיות מדעיות. ניתן להצדיק זאת באמצעות טופונימונים של הכפר אסיה, כמו "מאניה", שקיבל את שמו ממני, האזור ההיסטורי של פלופונסוס המכסה את חצי האי טייגטוס.
גם מיישובים קדומים הקרובים לכפר, כמו גולגוס, שהיו קשורים ללקוניאנים, מהאופי הגאה, העיקש, האכזרי והנקמני של האסיות, הוונדטה, הרציחות ועוד. אסיה מוזכרת על ידי סופרים שונים, היסטוריונים, סופרים, פולקלוריסטים ישנים וחדשים, יוונים וזרים.
פרופסור אתנאסיוס סקלאריו כותב בספרו "הקפריסאים": "קילומטר ממזרח לאתונאים ולגולגותה שוכן הכפר אסיה המיושב על ידי נוצרים וטורקי".
הפולקלוריסט נרצ'וס קלרידס כותב על אסיס בספרו "כפרי ומדינות קפריסין, לקוח ממקורות שונים".
בשנות שלטון פרנקים קראו לו אסקיה, עם ההסבר שזה כפר שאין בו עץ אחד להטיל מעט צל בקיץ. באותן שנים אסיה הייתה האחוזה של האדון הפיאודלי החשוב ביותר בקפריסין, שהיה בעל התואר "רוזן טריפולי". באותן שנים אסיס הייתה תחנה למי שנסע מניקוסיה לפמגוסטה, או מפמגוסטה לניקוסיה. הם הקימו תחנה לאנשים ולסוסים שלהם לנוח.
כאן הקימה מלכת קפריסין אלונורה תחנה בשנת 1373, אמו שלטונו של פיטר השני שהגנואים כבשו בפמגוסטה ותכננו להפוך את קפריסין לשלהם".
אסיס מוזכרת גם על ידי הארכימנדריט קיפריאנוס בספרו "היסטוריה כרונולוגית של האי קפריסין" לאחר כיבושם הקרוב של קפריסין בידי הטורקים, הבישוף דאז של פאפוס קונטאריני, מכיוון שהארכיבישוף נעדר בוונציה כדי להקים את העם, נשאנו נאום בכנסיית האגיה סופיה "בהווה כל הרטוריקאים והמנהיגים של החיילים ושל העם הזה".
לאחר נאומו הנלהב של פאפוס, הארכימנדריט קיפריאנוס קובע מילולית את הדברים הבאים: "נאום זה תמיד התחמם זה לזה וחיממו זה את זה. הם הפיצו את האותות והמקומות לכל אחד ואחד אחד אחד לכבוש את מולדתו באותה אותה מידה. שפיכת דם. ואז הרטוריים נאלצו להביא לטירות את מצרכי המזון. הם עצמם צעדו לאשיאן, שם המתינו למקום של פמגוסטה למנות את הגרגירים, הכבשים וכל שאר הצרכים, והם לא עשו דבר אבל תפסו את החיות אחת אחת, השעורה והתבואה. הקהלים האומללים חיכו בקוצר רוח לשמוע שהם שוחררו מעבדות, כי הם שמעו שמכתבים הגיעו מהרשות, שם הם כתבו כדי לשחרר אותם, הם לא לרכוש חופש, וגם לא קיוו להשיג אותו מעבר לזו של אני.
הארכימנדריט קיפריאנוס מזכיר בעמוד 302 כי מיד לאחר כיבוש קפריסין על ידי הטורקים בשנת 1570, אסיה הייתה הראשונה מבין 16 כפרים בקפריסין שנאלצו על ידי הטורקים לשלם מס מיוחד עבור אחזקת החיילים הטורקים שנקראו "ג'ניאשים".
במהלך השלב השני של הפלישה הטורקית 1974 נכבשה אסיה על ידי חיילים טורקים, וכתוצאה מכך הוצאו להורג של 14 תושבי העיר, בהם שתי נשים.
בנוסף, אסיס רשומה ככפר עם הכי הרבה נעדרים, שכן שמונים ושלושה (83) בקרב קשישים וילדים הוכרזו כנעדרים.
מאפיין את הוצאתו להורג של ג'ורג' אנטוניוס אגלזוס, בן 11, על ידי חיילים טורקים שעצמותיהם נמצאו וזוהו בשיטת DNA .
בסך הכל נמצאו עצמות מ -72 שלדים שזוהו בשיטת DNA בשתי בארות באזור אורניתי שממזרח לכפר אגסטינה. היו להם פצעי כדור בגולגולת.
אזל אקטורל, אז קפריסאי טורקי בן 26, הצליח להציל 18 אנשים מהטבח, כולל 14 מתנקשים, אותם העביר בחשאי לצלב האדום במכוניתו.
לאחר הפלישה הטורקית בשנת 1974 לא נערך מפקד בכפר על ידי הרפובליקה של קפריסין, מכיוון שדטחה אינו נשלט על ידה.
הטורקים עזבו את אסיס לאחר אירועי 26 במאי 1956. במוצאי שבת 26 במאי 1956 פתחו חמושים טורקים באש לעבר פטרוני בתי קפה יוונים תמימים בכפר השכן אפניה, הסמוך לאסיה. בסך הכל שבעה יוונים חפים מפשע נפצעו מהירי, כולל הכומר פאפא-ניקולאוס ג'ורג'יו, שנפצע והועבר לבית החולים פמגוסטה.
החדשות התפשטו מיד חלקם הגיעו לאסיה כדי לדווח על האירוע ולבקש עזרה.
במקביל, אחרים החלו לצלצל בפעמון של אגיוס ארטמיוס באפניה.
מאות אשורים, צעירים ומבוגרים, חלקם ברכב ואחרים ברגל, הגיעו באופן ספונטני לאפניה.
לכלי נשק שהיו לאסיות כלים חקלאיים, כמו אתים, מכושים, סכינים.
ואז החלו הטורקים לפנות את הכפר אפניה, ועזבו לכפר הטורקי הטהור אגיה קפיר.
באותו הלילה, חלקם הציתו את גדרות הבתים הטורקים באסיס.
עם עלות השחר, היוונים הבטחו להם לשווא שאין להם ממה לחשוש. הטורקים העמיסו את חפציהם במכוניות והשאירו את אסיה בקבוצות.
כנסיות
בתקופה הוונציאנית הכפר עבר לדרום, והתושבים בנו אי שם במרכז הכפר, כנסיית הנביא אליאס.
עם כיבוש קפריסין על ידי הטורקים הפכה כנסיית הנביא אליאס למסגד.
התושבים המבוגרים דיווחו כי רמאטן פאשה - שהרס את מנזר סנט ג'ורג'יו ממאניה, לאחר שלאלה מוסטפא נתנה לו אותו - בחר בכנסיית הנביא אליאס להתפלל.
הוא חתך פינה של הכנסייה בחרבו והכריז עליה כמסגד.
הסמלים נלקחו בחשאי על ידי הנוצרים ושמרו לכנסיות החדשות שלהם מאוחר יותר.
מכיוון שהתורכים התגוררו במרכז הכפר, ובאזור זה הייתה הכנסיה שהפכה למסגד, הכפר חולק לשתי קהילות, אלה שהתגוררו במערב הכפר או הקהילה "העליונה" ואלה למטה, אלה שהתגוררו במזרח הכפר.
זמן קצר לאחר אמצע המאה ה -19, בסביבות 1861, הם בנו את הכנסיות שלהם, את הקהילה העליונה של טימיוס פרדרומוס ואת הקהילה התחתונה של אגיוס גאורגיוס.
הכנסיות נבנו בעבודת התנדבות של התושבים ובשל נכונותם הרבה, בפרק זמן קצר להפליא.
עיסוקי התושבים
בשל המורפולוגיה של הארץ ונהר הגיאליה, אסיה נודעה מאז ומעולם ככפר כפרי.
עד אמצע המאה שעברה עסקו רוב תושבי הכפר בחקלאות ובגידול בעלי חיים. באופן ספציפי, האסיאנים טיפחו דגני בוקר, כותנה, שומשום ובעונה כגון מלפפונים, מלונים, אבטיחים, אך גם תלתן ורובי.
הכפר הפאן קפריסאי המפורסם בזכות המלפפונים האסיוטיים שלו, ובחמוריו.
על פי מפקד האוכלוסין בשנת 1946, היו בכפר 2041 תושבים שעיבדו
גידולי החיטה וירקות.
באסיס פעלו שני מועדוני כדורגל, אתניקוס אסיאס שהוקם במרץ בשנת 1966 ואומוניה אסיאס נוסדה בשנת 1961.
בכפר היו שירותים ציבוריים שונים, כמו קולנוע, מסעדות, טברנות, וכו'.
שם הכפר בטורקית
Pasakoi Paşaköy
שרון אילני, Shoshy Gefen ו2 נוספים

פורסם על ידי ב-