קפריסין, חסיד אומות העולם, ''פרודרומוס פאפאוואסיליו'' השגריר הקפריסאי שלנו בקפריסין Prodromos papaVassiliou, Our Ambassador to Cyprus

 קפריסין, חסיד אומות העולם, ''פרודרומוס פאפאוואסיליו'' השגריר הקפריסאי שלנו בקפריסין

Prodromos papaVassiliou,

Our Ambassador to Cyprus

כשהוקמו מחנות מעצר מעפילים בקפריסין, החליט הקפריסאי ''פרודרומוס פאפאוואסיליו'' Prodromos papaVassiliou Πρόδρομος Παπαβασιλειου להירתם למאבק הציוני. גם אחרי קום המדינה הוא נשאר ידיד חם ופותר בעיות

ביום ההלווייה בזה אחר זה ניגשו עשרות הנציגים שהגיעו מישראל אל משפחתו האבלה של פרודרומוס פאפאוואסיליו כדי לנחם. בין המנחמים היו נציגי משרד החוץ, בכירי "צים" וגם מכרים ותיקים - כל אחד מהם הניח בצד את עיסוקיו מיד כששמע על מותו של איש העסקים הקפריסאי, ועלה למטוס אל לימסול.

פאפא, כפי שחבריו הישראלים מכנים אותו, היה בוודאי שמח לדעת שכולם הגיעו להלוויה שלו, לחלוק כבוד אחרון למי שחלק נכבד מחייו הקדיש לישראל.

פאפא,בשנת 2006 בן 88 הלך לעולמו, היה מחובר לישראל בכל הווייתו. פעמיים הוא גם כמעט שילם בחייו על קשריו האמיצים עם ישראל.

בשנת 1974 התפרץ אל משרדו בלימסול מחבל עיראקי, שפעל בשליחות ארגון טרור פלשתיני, והשליך פנימה רימון. מהפיצוץ העז נפצעו שבעה מעובדי המשרד, חלק מהם טופלו בהמשך בבית חולים ישראלי. פאפא אפילו לא נשרט.

שנתיים לאחר מכן ניסה ארגון טרור אחר לחדור למשרד שלו, אך אחד העובדים הבחין במטען החבלה שהוצמד אל דלת הכניסה, והמטען נוטרל. את פאפא זה לא הטריד.

האיש שקשר את גורלו בזה של המדינה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, עת סייע לאלפי הפליטים היהודים בקפריסין, היה עקשן במיוחד. אחרת, קצת קשה להבין כיצד הצליח להסתדר עם העם היושב בציון במשך כל כך הרבה שנים.

רשימות היהודים החסרות

לא פעם סיפר פאפא כי אחד הזיכרונות המוחשיים ביותר שלו נצרבו בו בשנת 1946, עת שמע שהבריטים מקימים מחנות פליטים בקפריסין.

בתחילה לא האמין שהדבר אפשרי. אחרי הכול, נהג לומר, הוא הצטרף אל הצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים שביקשו להשמיד את יהודי אירופה. כשראה את אוניות המעפילים באמת מגיעות לקפריסין, הבין שהסוכן היהודי שביקר אותו וביקש ממנו שיעזור לפליטים היהודים, לא שיקר.

מאותו יום הפך פאפא לאבא של אלפי המעפילים שנשלחו אל המחנות בקפריסין. הוא דאג לכל צורכיהם: אוכל, השגת מסמכים מזויפים שבעזרתם הצליחו להתגנב החוצה ועוד.

עד תחילת 1947 כבר היה פאפא חלק פעיל בתשתית ארגון "ההגנה"

בקפריסין, וסייע ליהודים רבים להימלט ממחנות ההסגר בדרכים שונות.

"אנו נלחמנו למען החירות ולא היתה זו רק מטרתנו, אלא מטרה אוניברסלית", סיפר לא מזמן בראיון לאבנר שץ מ"צים", ששקד על חוברת הוקרה לפועלו אשר מעולם לא התפרסמה. "אני גאה בכך שהעם הקפריסאי התנגד פה אחד לתוכנית הבריטית להקים מחנות על אדמתנו. לשים מאחורי גדרות תיל את שרידי מחנות הריכוז האיומים של אירופה. . . היתה לי הזכות, עם רבים, ללחום בצבא הבריטי למען מטרה אחת: חיסול הפשיזם-נאציזם. ניצחנו במלחמה הזאת, לא כדי לראות את שרידי אותם מחנות, הנותרים מן המיליונים שמתו, מושמים שוב במחנות על אדמת קפריסין".

הקפצה קטנה הביתה

עד יום סגירת המחנות בפברואר 1949 המשיך פאפא לפעול במרץ מאחורי הקלעים (בסרט "אקסודוס" בכיכובו של פול ניומן שעלה לאקרנים בשנות ה-60, דמותו של הקפריסאי טוב הלב מבוססת על פאפא).

ביום הסגירה עצמו ניגש אל פאפא מפקד מחנות הפליטים סר גודפרי קולינס, וסיפר לו כי 1,500 איש נעלמו מהרשימות שבידו. פאפא לא התבלבל, ואמר לו שכנראה היהודים ביצעו רישום מזויף של פליטים כדי לקבל הקצאות מזון גדולות יותר. את סר קולינס זה סיפק.

"הוא היה איש יצירתי מאוד, ואני חושב שאפשר לומר שגנבנו אותו מהקפריסאים", סיפר אתמול בשיחת טלפון מקפריסין, לאחר ההלוויה, מנכ"ל "צים" לשעבר וסגן יושב ראש הדירקטוריון כיום ד"ר יורם זבה. "מדובר בבן אדם שבמשך כל שנות חייו עשה למען אחרים, לעולם לא בשביל עצמו או משפחתו, רק למען הזולת. אני לא חושב שאפשר למצוא דברים כאלה בחברה הצינית שבה אנו חיים כיום, אך פאפא באמת ובתמים היה איש כזה".

גם לאחר הקמת המדינה נשמר הקשר ההדוק בין פאפא לישראל הצעירה. למעשה, הוא היה האדם הראשון שהקים סניף של "צים" מחוץ למדינה, ואף סייע רבות להתפתחות הקשרים הבינלאומיים של החברה מעבר לים.

ב-1974 קיבלו החברים מישראל הזדמנות ראשונה להחזיר לו טובה. בעודו מטייל בלונדון עם אישתו ללה, גילה פאפא שהוא עצמו הפך לפליט. הטורקים כבשו את עיר הולדתו פרמגוסטה, והטילו מצור אווירי וימי על האזור כולו.

בעוד פאפא תוהה על עתידו, הודיעו לו חבריו מ"צים" שהוא מוזמן להגיע לישראל, ושם ידאגו לו. פאפא קיבל את ההזמנה, ועם הגעתו לארץ הסתבר כי "צים" הספיקה להכין תוכנית להשבתו הבטוחה הביתה. כעבור 24 שעות שבו פאפא ואשתו אל ביתם בקפריסין. "כאשר פגשתי אותו לפני כמה שנים, הוא סיפר לי שהוא עדיין שומר את רשימת השמות של החבר'ה שהחזירו אותו הביתה", מספר נתן הכהן, שלקח חלק בהברחת פאפא חזרה לקפריסין. "מבחינתנו, בסך הכול לקחנו ספינת דיג והקפצנו אותו לקפריסין, ושם גם אכלנו ארוחה טובה, אבל הוא התרגש מאוד מהמעמד. הוא ממש הרגיש שהצלנו את חייו".

המלווה הרשמי

לאחר כיבוש פרמגוסטה נטשה משפחתו של פאפא את העיר לטובת לימסול, ושם המשיך בעסקי היצוא והיבוא, כמו גם בעסקים הישראליים. לצד השם והמעמד שקנה לו בקפריסין ובאזור כולו, תמיד המשיך לתפקד כשלוחה ישראלית מקומית.

"היו לישראל הרבה מאוד הסתבכויות, קטנות כגדולות, שהוא עזר לנו לפתור", מספר שמי צור, שגריר ישראל בקפריסין בעבר, ושגריר פינלנד ואסטוניה בהווה. "פאפא הוא האיש שקיבל אותי ב-1994 בקפריסין , כשפתחנו את השגרירות שלנו באזור, והיה האדם שליווה אותי החוצה בשנת 2000. לפני שהיתה שגרירות ישראלית הוא היה האדם שעזר לנו לפתוח את כל הדלתות הנכונות, הוא היה איש הקשר שלנו והוא היה כל כולו ישראלי.

"אחד המקרים שזכורים לי יותר מכול היה חגיגות יום העצמאות שלנו ב-1998, ימים ספורים אחרי שנטען כי נתפסו בקפריסין שני סוכני מוסד. אף אחד לא הגיע למסיבה שארגנו, ומחוץ לשגרירות עמדו מפגינים רבים. מובן שפאפא הגיע - הוא חלף על פני המפגינים ונכנס לחגוג איתנו. תקופה קצרה אחר כך הגיע לביקור הנשיא ויצמן, שהעניק לו תואר קונסול של כבוד. אני זוכר שהוא עמד שם כשדמעות בעיניו ואמר לי:'אני אולי קפריסאי, אבל עמוק בלב אני ישראלי'. אנשים כאלה, כבר קשה מאוד למצוא"

''מעריב'' 2006

הצג נתוני שימוש

186 תפוצה של הפוסט

4שרון אילני, Shoshy Gefen ו2 נוספים

4 תגובות

שיתוף אחד

לייק

תגובה

שתף