יום ראשון, 20 בדצמבר 2020

קפריסין, גלפקוס קלרידיס, נשיא קפריסין לשעבר (1919 - 2013). Glafkos kliridis Γλαύκος Κληρίδης

קפריסין, גלפקוס קלרידיס, נשיא קפריסין לשעבר (1919 - 2013).
Glafkos kliridis
Γλαύκος Κληρίδης
מר' גלפקוס קלרידיס,
פוליטיקאי קפריסאי מכובד ואחד האישים המובילים של הימין בקפריסין.
הוא היה נשיא הרפובליקה של קפריסין (1993-2003) והשיג את הצטרפותה של קפריסין לאיחוד האירופי, ללא פתרון קודם לבעיית קפריסין.
גלפקוס קלרידס נולד בניקוסיה ב- 24 באפריל 1919 והיה בנו הבכור של עורך הדין והפוליטיקאי הבולט יואניס קלרידס (1887-1961).
הוא למד בבית הספר התיכון הקפריסאי עד כיתה ה' וסיים את לימודיו בלונדון בשנת 1937.
אז נרשם לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת לונדון, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 הוא נשר.
בחיל האוויר הבריטי (RAF). הוא השתתף במשימות מעל גרמניה
וב- 24 ביולי 1942 הופל מטוסו והוא נלקח בשבי הגרמנים.
הוא נשאר בשבי עד 1945 וניסה שלוש פעמים לברוח.
במהלך כהונתו ב- RAF הוענקו לו מדליות על שירותים מכובדים נגד האויב.
לאחר שחזר לאנגליה הוא סיים את לימודיו ובשנת 1948 קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין.
הוא חזר לקפריסין ועסק בעריכת דין עד שנת 1959.
במהלך מאבק השחרור (1955-59) היה חבר פעיל ב- EOKA תחת שם בדוי "יפרידיס" ובמקביל הגן על הלוחמים הקפריסאים בבתי המשפט.
אחד המקרים הדרמטיים ביותר שביצע היה זה של ההגנה של מייקל קראוליס, במהלכו התובע הציבורי היה ראוף דקטאס, המנהיג המאוחר יותר של הקפריסאים הטורקים.
הוא גם הכין תיק על מקרים רבים של הפרות זכויות אדם מצד הבריטים, שהוצגו על ידי ממשלת יוון בפני הוועדה לזכויות האדם של מועצת אירופה.
עם הארכיבישוף מקאריוס הוא השתתף בוועידת לונדון בשנת 1959 ובתקופת המעבר מהשלטון קולוניאלי לעצמאות (1959-1960) כיהן כשר המשפטים תחת הנהגתו של הארכיבישוף מקאריוס.
באותה תקופה הוא היה ראש המשלחת הקפריסאית היוונית לוועדה המשותפת לחוקה.
בבחירות הראשונות לנשיאות (13 בדצמבר 1959) הוא תמך במועמדותו של הארכיבישוף מקאריוס במקום המועמדות אביו יואניס קלרידס.
כשהוא הואשם בהפרת המצווה הנוצרית "כבד את אביך ואת אמך ...", הוא השיב באמרה היוונית הקדומה "אבא ואמא של אבות קדמונים אחרים, האב יותר ישר וקדוש יותר".
בבחירות הראשונות לפרלמנט (31 ביולי 1960) הוא היה מנהיג "החזית הפטריוטית" הימנית.
הוא נבחר לחבר הפרלמנט של ניקוסיה ואז ליושב ראש בית הנבחרים של הרפובליקה של קפריסין. הוא נשאר בתפקיד זה עד יולי 1976.
בשנת 1964 הוביל את המשלחת הקפריסאית היוונית לוועידת לונדון ובשנת 1968 מונה לנציג הצד הקפריסאי היווני בשיחות בנושא קפריסין שהחלו ביוזמת המזכ"ל. . של האו"ם, אוטאנט.
ראוף דקטאס, מכר ותיק של בתי המשפט, היה נציג הקפריסאים הטורקים. בשנת 1969 הקים עם פוליקרפוס ג'ורקאציס את "המפלגה המאוחדת", שהתגלתה כמפלגה הגדולה ביותר בקפריסין בבחירות ב -5 ביולי 1970.
שנתיים קודם לכן הוביל את בחירת ארכיבישוף מקריוס לנשיאות הרפובליקה של קפריסין.
לאחר ההפיכה נגד מקריוס (15 ביולי 1974) והפלישה הטורקית שלאחר מכן לקפריסין
(20 ביולי), קלרידס קיבל על עצמו זמנית את נשיאות הרפובליקה בתפקידו כיו"ר הפרלמנט עד 7 בדצמבר 1974, אז חזר לקפריסין נשיא הרפובליקה, הארכיבישוף מקריוס, שנאלץ על ידי מנהיגי ההפיכה לעזוב את היבשת.
באותה תקופה חזר קלרידס לתפקידיו ובמקביל נכנס לתפקיד נציג הקפריסאים היוונים בשיחות הבין-קהילתיות. הוא נשאר בתפקיד זה עד לשיחות וינה (פברואר 1978), אז התפטר מכיוון שהואשם בחריגה מההוראות שניתנו לו.
ראוף דנקשש וגלפקוס קלרידס ב -4 ביולי 1976 הודיעו ​​על הקמת מערך מפלגות חדש בשם "האזעקה הדמוקרטית", לאחר שפיזר את "המפלגה המאוחדת". DISY יחד עם AKEL הקומוניסטית הם כיום שתי המפלגות הגדולות בקפריסין.
במהלך הבחירות לפרלמנט של 1981, 1985 ו- 1991, הוא היה מנהיג הקואליציה של DISY ונבחר לחבר הפרלמנט בניקוסיה.
בבית הנבחרים, כנשיא המפלגה, הוא הוביל את הקבוצה הפרלמנטרית של DISY עד לבחירתו לנשיא הרפובליקה של קפריסין בשנת 1993.
בפברואר 1988 התמודד לראשונה על נשיאות הרפובליקה, אך הובס על ידי ג'ורג' וסיליוס העצמאי (בתמיכת AKEL).
חמש שנים אחר כך (14 בפברואר 1993) ג'ורג' וסיליוס גבר בקושי והשתלט על נשיאות הרפובליקה.
קלרידס נבחר מחדש ב- 15 בפברואר 1998 נגד ג'ורג' יאקובו (DIKO-AKEL).
הישג מרכזי של נשיאותו היה הצטרפותה של קפריסין לאיחוד האירופי, ללא פתרון קודם לבעיית קפריסין.
בבחירות בפברואר 2003 הוא טען לקדנציה שלישית לנשיאות, אך הובס על ידי טאסוס פפאדופולוס ועזב פוליטיקה פעילה.
במשאל העם ב -24 באפריל 2004 הוא תמך בתוכנית מזכ''ל האו''ם אנאן לפיתרון בעיית קפריסין.
גלפקוס קלרידס כיהן כנשיא הצלב האדום בקפריסין בין השנים 1961 ל 1963 ובתור הכרה בשירותיו המצטיינים, הוענק לו הצטיינות כבוד והוכרז כחבר לכל החיים.
האפיפיור יוחנן ה -23 העניק לו את מדליית הזהב של מסדר הקבר כהוקרה על השירותים שנתן וההבנה שגילה כראש המשלחת היוונית-קפריסאית לוועדה המשותפת לחוקה של הרפובליקה של קפריסין, בעניין המיעוט הדתי של לטינית) של קפריסין.
הוא הוענק גם על ידי יוון עם המפורסם של הצלב הגדול של מסדר הגואל על ידי נשיא הרפובליקה, קונסטנטינוס קרמנליס.
קלרידס היה נשוי ללילה-איריני (1921-2007) ממוצא הודי, איתה נולדה לו הבת קאיטי קלרידו (1949), חברה מובילה ב- DISY כיום.
כתביו כוללים את הספרים "הפיקדון שלי" (בארבעה כרכים) ו"מסמכי עידן, 1993 - 2003 ".
גלפקוס קלרידס נפטר בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ה -15 בנובמבר 2013 במרפאת "אוונגליסטריה" בניקוסיה, בגיל 94. מהלך בריאותו הידרדר במהירות בימים האחרונים עקב אי ספיקת כליות, הנגרמת על ידי סוכרת.
טרמינל שדה התעופה של לרנקה נקרא על שמו
''גלפקוס קלרידס''
תמונה יכולה לכלול: ‏אדם אחד‏
1