יום שני, 7 בדצמבר 2020

קפריסין טיול ב''מישור מסוריה'', סקירה גיאוגרפית, גיאולוגית, חקלאות, משק המים והתיישבות. Mesaoria, The 'plain between the mountains'

 קפריסין טיול ב''מישור מסוריה'', סקירה גיאוגרפית, גיאולוגית, חקלאות, משק המים והתיישבות.

Mesaoria, The 'plain between the mountains'
עבור התייר הנע מלרנקה או לימסול לניקוסיה בירת קפריסין, 'מישור מסוריה' מהווה מעין חלל ריק שנוהגים לעבור דרכו מבלי להקדיש תשומת לב או לתת עליו את הדעת.
קשה להגדיר את מישור מסוריה. כמעט בהגדרה זה הקטע שאינו מוגדר, או מוגדר רק על ידי גבולות אחרים: הים, ההרים והנוף העירוני או הפרברי.
''מסוריה'' Mesaoria פירושו ''המישור בין ההרים'' נשמע כל כך פשוט וישר, אך ברגע שהוא מוגדר, 'מישור מסוריה' נעלמת מהגדרתו. חלק זה לא נמצא בין ההרים, וחלק ממנו אינו מה שמוגדר בדרך כלל כ"מישור".
'מישור מסוריה' במובנים רבים נוף קשה, בעל מרקם דק, השולל את אחידותו לכאורה כמעט בכל צעד ושעל. ומכיוון שהוא מחולק על ידי הקו הירוק ואזור המאגר הוא לא נגיש בקלות מתבוננים על מישור מורפו החלק הצפוני מגבעות עמק זירוס.
באופן דומה, לחוות את מה שניתן לכנות ''מסוריה הנכונה' המוגבלת על ידי פמגוסטה, ניקוסיה והרי קירנייה.
מקום אחר, חם, מאובק, סחוף רוח ומשובץ עמדות ובסיסים של הצבא והאו''ם.
'מישור מסוריה', אדמות שטוחות נשחקות לשדות חצי טריטוריות על ידי אלפי עיבודים דרומית לניקוסיה.
גם בימי קדם ממלכות והתנחלויות חפו סביב קצוותיה הימיים וההרריים (סלמיס, טמאסוס, קיציון, סולוי) - היוצאים מן הכלל הם ממלכת האידיאליון וכנסיות של גולגוי איוס פוטיוס, אתניו ופוטומיה.
מאוחר יותר, תחת הוונציאנים, עברה הבירה לניקוסיה באמצע המישור כדי להעניק הגנה רבה יותר מפני פלישה בים.
'מישור מסוריה', ממש "בין ההרים" - מישור בעל קרקעות סחף שטוחות, עמקי נהרות רדודים וגבעות נמוכות הנמצאות בין הרי טרודוס בדרום והרי קירניה בצפון קפריסין.
למעשה, 'מישור מסוריה' עובר ממפרץ מורפו במערב, דרך ניקוסיה לפמגוסטה ודי הרבה סביב לרנקה.
מבחינה גיאולוגית 'מישור מסוריה' היא חלק מירושת המשקעים של סירקום טרודוס. הוא מורכב מסחף מרבצי טרסה.
אתר המחלקה לסקר גיאולוגי בקפריסין מנסח זאת כך:
עם חיבורו מחדש של הים התיכון לאוקינוס האטלנטי החל מעגל שקיעה חדש (פליוקן לפני 5 מיליון שנה).
תצורת ניקוסיה מכילה אבני סילט (אפורות וצהובות) ושכבות של קלקרינים, חווארות וקלקרניטים מרופדים בחווארות חוליות, כולל משקעים קלסטיים (חצץ, חול וסחף).
'ערימות' הוא מונח גיאולוגי שפירושו 'שברי סלע'. אם הם שחוקים במים (וכך מעוגלים) וגדולים מחלקיקי חול הם יוצרים 'קונגלומרטים' כאשר הם מעורבבים עם חולות, חרסיות וכו'.
מקורות המים החיוניים של קפריסין נמצא ב'מישור מסוריה' בהם המשקעים והאקוויפרים החשובים ביותר של האי.
אלה מפותחים בעיקר בעמקים רחבים ובדלתות של הנהרות.
אקוויפרים כאלה הם אלה שבמערב ומזרח 'מישור מסוריה', אקרוטירי ופאפוס. האקוויפרים מפותחים גם בסלעים נקבוביים כמו קלצניטים, באבני גיר ובגבס המאופיינים בקארסט, ובסלעים שבורים כמו גיר, אבני גיר וכו'.
אדמות 'מישור מסוריה' הן כדלקמן: אדמות אדומות וקרקעות סחף שולטות באזור העיירה מורפו לעיר ניקוסיה עם האזורים הגדולים יותר של אדמות סחף סביב העיירה מורפו התומכות בחקלאות הדרים אינטנסיבית.
שטחים גדולים של קרקעות סחף מונחות במשולש בין ניקוסיה, פמגוסטה והמפגש של מפרץ פמגוסטה והרי קירנייה.
אדמות טרה רוסה נמצאות מדרום לפמגוסטה עד כף גרקו ומזרחה ומפנות מקום לאדמות חומות וקרקעות גיר גיריות בגבעות שבין לרנקה לניקוסיה.
'מישור מסוריה' היה באופן מסורתי אסם התבואה של קפריסין. מגדלים גם תפוחי אדמה באופן מסורתי בקרקעות הטרה-רוסה מדרום לפמגוסטה (במה שמכונה קוקינאקוריה - 'כפרים אדומים').
הרבה בצל שצומח מערבית מניקוסיה לפריסטארונה ומעורבות של חרובים ומטעי זיתים מתחת לפריסטרונה.
מים ב'מישור מסוריה' משפיעים על התפוקה החקלאית של 'מישור מסוריה' על אדמותיה המגוונות והגיאומורפולוגיה נקבעת בהחלט על ידי גשמים וגישה למקורות מים.
רוב האדמות המעובדות בקפריסין, נטועות בגידולים זמניים הניזונים מגשם (דגנים, קטניות מזון, מספוא ירוק וגידולים תעשייתיים).
'מישור מסוריה' בפריסטרונה בשנת 2012 כשהנהר יבש, רבים מהשדות נבצרו ונחרשו.
שטחי אדמת המטדקת הנטועה בעצי פרי, ענבים, ירקות, תפוחי אדמה וכו' משתנה משנה לשנה בהתאם לזמינות המים והן מהוות 19 אחוז מסך האדמות המעובדות.
אדמות חקלאיות בקפריסין הן בבעלות פרטית וכמעט כל החוות הן חברות משפחתיות קטנות. האחזקות הללו מקוטעות בעצמן בין יחידות נפרדות של קצת יותר מחצי דונם למעבד וממוקמות בכפר אחד או יותר. המספר הכולל של מחזיקים האדמות בקפריסין הוא כ 42,500 תושבים.
ההשפעה של החלוקה הלא אחידה של גשמי האי כפולה. ראשית, רוב הגשם יורד בחורף, ושנית, רוב הגשם יורד על ההרים.
'מישור מסוריה' ממעט מאוד לקבל משקעים, 250-300 מ"מ בשנה, וההיצע הדל הזה מאוים יותר ויותר על ידי צמצום הדרגתי ובצורת תקופתית.
הרי הטרודוס וקירניה מתנהגים כגורמי גשמים ומשקעים ענקיים ובלעדיהם קפריסין תהיה חצי מדברית.
הקשר בין המישורים המעובדים באינטנסיביות לבין ההרים הם הנהרות המובילים את המים מההרים ואקוויפרים בשפלה המוזים על ידי נהרות אלה.
החקלאות מהווה צרכן של 75% מצריכת המים בקפריסין, שרובה מגיעה מסכרים ממשלתיים וקידוחים פרטיים זאת מחקר שנערך על מקורות מי תהום.
במהלך העשור האחרון כמעט כל האקוויפרים מציגים מגמות של דלדול בצורת תכופה מפחיתים את טעינת מי התהום הישירה והעקיפה ובניית סכרים הביאה להפחתת הטעינה באקוויפרים במורד הזרם ובמקרים רבים הביא לחיסול כמעט מוחלט של טעינת האקוויפרים הטבעית של זרימת הנהרות.
במקביל חקלאים המשיכו להפיק את אותן כמויות מי תהום וברוב המקרים הגדילו את הכמויות הללו.
הבעיה הנפוצה ביותר באיכות המים בקפריסין היא זיהום מי התהום הנגרם מחדירת מי ים. אזורי החוף של האקוויפרים הגדולים בקפריסין למשל. קוקיניכוריה, קיטי פריבוליה, אקרוטירי מורפו וכו', ננטשו בגלל תופעה זו.
חקלאות אינטנסיבית ושימוש מופרז בדשנים גרמו לזיהום חנקתי במי התהום,
חדירת מי ים הרסה את החלק החופי של האקוויפר פמגוסטה עם אבדות קשות לתעשיית ההדרים ואותו תהליך החל באופן ניכר ליד לימסול ומורפו.
בחלק המערבי של האי, שם התקיימו 73% ממטעי ההדרים של האי (משולש מורפו) מפלס מי התהום היה עד 3 מטרים מתחת לפני הים ומי הים כבר גרמו להמלחת בארות.
נעשה הרבה כדי למנוע משבר באמצעות התערבות ממשלתית לשליטה בשאיבת מי תהום ובמאמצים אינטנסיביים לשיפור יעילותן של טכניקות השקיה וטכנולוגיות
אך כפי שאומרת ראש הארגון הלאומי הסביבתי, הגב' טרה קפריה, המדיניות הרשמית של שמירת מים יכולה להיראות כניתנת לביצוע כאשר מטרות אחרות, אולי חזקות יותר, נכנסות לפעולה,
למשל, הייתה החלטה פוליטית לפתח 14 מסלולי גולף. סביב מסלולי הגולף יהיו וילות, יהיו בתי מלון, בתים משותפים, מסעדות, בריכות שחייה.
זה שימוש במים וזו כנראה לא החלטה טובה.
היווצרות מדבריות היא הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפני האי בעשורים הקרובים.
קפריסין תעמוד בפני איום ממשי של מדבור במהלך העשורים הקרובים
האזורים השונים של 'מישור מסוריה' משתנים באופן דרמטי גם בין עונות השנה. ביוני קציר הדגנים כבר בעיצומו והשדות ואז חשופים מתחת לשמש במשך חודשים.
אבל בינואר ובפברואר הם ירוקים להפליא עם צמיחת חיטה ושעורה חדשה.
מישור מסוריה אינו ידוע וחשוף לתיירים ועם זאת הוא מכיל הרבה מאוד אתרים שווים לביקור.
מומלץ מאוד !
The Mesaoria (Greek: Μεσαορία, Turkish: Mesarya)
Shoshy Gefen, אילנה מאיר ו5 נוספים
12 שיתופים
לייק
תגובה
שתף
פורסם על ידי ב-